פיגוע הדקירה בשער שכם, שבו לוחמי מג"ב חיסלו את המחבל, פוצע גם את החברה הישראלית. שוב עולים הקולות המנוגדים בנוגע לאיך עלינו להתנהל נכון מול מחבלים, ושוב מתבהר עד כמה אנחנו עם מפוצל ולא מאוחד בעמדה נחרצת ותקיפה.
חלק מהציבור משוכנע שיש להרוג את המחבלים ולתת גב ללוחמים, וחלק טוענים שאסור להרוג, ואפילו קוראים להעמיד את החיילים למשפט, כאילו ישנה כאן דילמה מוסרית. אבל אין כאן באמת דילמה, אלא מאבק פשוט על חיי אדם, על חיינו בארצנו.
אפשר לשבת ולהתווכח, לצייץ בעד או נגד, אבל בשורה התחתונה כשאדם רץ באמוק עם סכין שלופה ביד – איזה משקל יש למילים? במצב כזה חובה לקום ולעשות מעשה. "הבא להורגך השכם להורגו", זאת דעת התורה.
עצם הוויכוח וההתנצחות בתוך העם רק מראים עד כמה אנחנו לא מבינים את עקרונות הבריאה: מיהו עם ישראל, מה תפקידו בעולם, איך הוא יכול וצריך להבטיח את קיומו. זה מה שאנחנו צריכים לשבת ללמוד ולברר בינינו, במקום לתת לתקשורת לטמטם אותנו בתוכניות חסרות תוכן.
עם ישראל קם כדי להיות אור לגויים, מופת של אהבת אחים, חכמי ישראל אומרים זאת בהמון פסוקים. אם היינו שומעים ומבינים את המסר, לא הייתה לנו שום שאלה איך להתנהג עם מי שמנסה לרצוח ולחבל לנו במטרה, לא היינו נותנים לאף אחד להתנפל עלינו, לשום אומה לאיים על קיומנו בארץ הזאת, להפריע במלאכת החיבור בינינו. הלוואי שנתעורר להתחבר.
צפו חינם בסדרת הסרטונים "מי אתה עם ישראל?" >> bit.ly/3EXG3lk