ד"ר מיכאל לייטמן

איברים בלי גוף

"כמו שגוף האדם מתחלק לאיברים, וכולם עומדים מדרגות על מדרגות, המיתקנות אלו על אלו, וכולן הן גוף אחד, כן העולם, כל אלו הבריות שבעולם, כולן הן איברים איברים, ועומדים אלו על אלו", כותב ספר הזוהר ומוסיף, "וכאשר כולן ייתקנו, יהיו לגוף אחד ממש". אבל בטרם ייתקנו לגוף אחד, האיברים מנותקים, ומחוסר תחושת גופם הם נלחמים זה בזה לאבדון – רגל בועטת בזוגתה, יד חובטת בראשה.

שנה עברו מאז התפרצה המלחמה באוקראינה והיא בעיצומה, עורמת מתים, משטיחה בניינים, מוחקת דרכים ושורפת שדות. כואב הלב. והאוקראינים, המוכים, הסובלים, האם הראו ליהודים פנים פחות אכזריות בזמנם? והיהודים עצמם, איך הם נוהגים זה בזה? נאבקים כמו אחרוני האויבים, עוקרים מה שנטעו, שוברים מה שבנו ידיהם בעמל.

 

גם מרעידת האדמה האחרונה בטורקיה ובסוריה מגיעות תמונות מכמירות לב של אלפים שנותרו ללא קורת גג, ומספרי המתים מזעזעים ועולים. וכמו באוקראינה גם כאן, הנפגעים הטורקים הם בעלי היסטוריה של כיבוש קר לב, ובסוריה המלחמה הפנימית האיומה כמעט לא השאירה לרעידת האדמה מה להחריב. בלי דעת, הנתק האנושי מדביק את סביבתו וגורם להתפרצויות של הטבע.

ודאי שאם איברי האנושות יתעוררו להרגיש את גופם הם ייתקנו ואף אחד לא יעלה יותר בדעתו לפגוע בשני ועל הדרך לפגוע באדמה, בצומח ובחי. להפך, כל איבר יראה עצמו אחראי לבריאות הגוף וסביבתו. אבל איפה הלב של הגוף האנושי, זה שצריך לעורר את תחושת האיברים לגופם, לקצוב להם את הדופק שבלעדיו אין זרימה, אין חיבור, אין חיים?

"כמו לב בין האיברים, כך הם ישראל בין שאר האומות, וכמו שאיברי הגוף לא יוכלו להתקיים בעולם אפילו רגע אחד בלי הלב, כך כל העמים אינם יכולים להתקיים בעולם בלא ישראל". גם זאת כותב ספר הזוהר. ואם כל ישראל היו יודעים את זה, מכירים שהעולם תלוי בנו בצורה קצרה וישירה כל כך, ודאי הכול היה נראה אחרת. היינו ממהרים להתאחד כאיש אחד בלב אחד – לב האנושות.

לכן דחקו המקובלים בעם ישראל לפתוח את ספר הזוהר בדורנו. הרב קוק כתב, "ספר הזוהר הפורץ נתיבות חדשות, משׂים במדבר דרך מסילה בערבה, הוא וכל תבואתו מוכן הוא לפתוח פתחי גאולה", והרב יהודה הלוי אשלג, בעל הסולם, כתב, "גאולת ישראל וכל מעלת ישראל תלוי בלימוד הזוהר ובפנימיות התורה". הם ידעו שלימוד ספר הזוהר בפרט וחכמת הקבלה בכלל, המסבירים את מבנה העולם ואת מקום ישראל בתוכם, מסוגלים לעורר את לב ישראל לתפקידו.

ועם זאת ולמרות שאין אדם בישראל שלא שמע על ספר הזוהר ואין מי שיעצור בידו לפתוח וללמוד בו, אין בנו התעוררות לזה. יותר מדי אנחנו שקועים בחיצוניות, טבולים בסכסוך אוטם חושים. ומי יודע מה נצטרך לעבור, אנחנו והעולם איתנו, כדי להתעורר ולהתחבר סופסוף.

✅ צפו חינם בסדרת הסרטונים "מסע לעולם פנימי"