"לצביקה השומר, תודה שאתה שומר עלינו, על כל בית הספר. תודה שכל בוקר אתה מקבל אותי בחיוך ומה נשמע, ושואל איך ישנתי בלילה. אתה השומר הכי טוב בעולם, שיהיה לך רק טוב, ליאן".
ליאן, תלמידה בבית ספר יסודי, מרגישה שצביקה באמת שומר עליה, לכן היא כתבה את המכתב בכתב ידה, הגישה לו באופן אישי והודתה לו מכל הלב.
מעשים כאלו משנים מאוד את היחס שלנו לחיים, וסביר להניח שביום שצביקה קיבל את הפתק הזה מליאן, הוא חזר הביתה לאשתו וילדיו והרגיש שיש לו עוד ילדה במשפחה.
יש אנשים בעולמנו, בעיקר נותני שירות, שהם שקופים: שומרים, עובדי ניקיון ועוד רבים. הם מצידם נותנים לנו המון כוח ויחס, אבל אנחנו לא שמים לב אליהם, לא רואים אותם וכמעט לא מרגישים בהם. אנחנו חושבים שהם עושים זאת בגלל שהם מקבלים משכורת, אבל זה לא מדויק. אדם שעובד בשירות לא יכול שלא להתחשב בקהל שהוא משרת. את היחס הזה הרגישה ליאן מצביקה וכתבה לו יפה ונכון.
אנחנו צריכים להשתדל להתחשב בכל בני האדם בלי יוצא מן הכלל, אבל את אלו שנמצאים קרוב אלינו ועושים בשקט איזו עבודה כדי לשרת אותנו, אנחנו צריכים לכבד במיוחד. אותו מנקה רחובות למשל שכל בוקר עוברים לידו בזמן שהוא מטאטא, או איש התחזוקה שיושב על הספסל לאכול משהו. אפשר להגיד להם בוקר טוב, לאחל להם יום יפה. אנחנו לא יודעים כמה שעות הם עובדים ומתי הם התחילו, אולי אפשר בדרך להביא להם כוס קפה…
יש עולם ומלואו שנמצא ביחס בין האנשים ואנחנו לא שמים לב אליו, ולב זה בדיוק מה שחסר לנו. לשים לב. לפעמים אנחנו שמים לב, אבל מתביישים להראות שיש לנו הרגשה כזאת יפה וטובה כלפי מישהו. אנחנו חוששים שיגידו לנו, "מה קורה איתך?". אבל לא צריך להתבייש, אלא ללמוד איך להודות בעדינות אחד לשני, כי אחרי הכול אנחנו חיים יחד ומשרתים כולם את כולם. בגישה לבבית כזאת אנחנו יכולים להפוך את החיים שלנו לחמים, טובים ויפים.
✅ צפו חינם בסדרת קורסים מבית "קבלה לעם "