מדינת ישראל נמצאת אחרי מערכת בחירות רביעית מתישה, וככל הנראה עם הפנים למערכת בחירות חמישית. שוב אנחנו תקועים באמצע הדרך, מדשדשים באותה נקודה. שוב אנחנו מצויים במשבר פוליטי חריף, והסוף לא נראה באופק.
אנחנו לא מסוגלים להגיע להכרעה, וגם לא נגיע להכרעה כזו, אלא בתנאי שנתעלה מעל כל ההבדלים בינינו. אולי ביום הבחירות חייכנו זה לזה בתור לקלפי, היינו מנומסים לשעה קלה, אבל מבפנים אנחנו מלאים בשנאת חינם עוד מחורבן בית שני, מפוצלים עוד מימי אלטלנה, מתפלגים יותר ויותר ממערכת בחירות אחת לאחרת.
בעל הסולם, הרב יהודה אשלג, כתב שהישראלים הם בעלי אופי חזק, אגו עיקש, אוחזים בדעות נחרצות ומנוגדות, וכל חיינו הם מאבק בלתי פוסק על מי יכופף את מי, מי ישלוט באחר, מי צודק יותר. "ישראל עַזין שבאומות הן – כל שדעתו רחבה יותר, עומד על דעתו יותר". לכן הדרך היצירתית לפתור את הפלונטר הפוליטי המתמשך, את הסאגה האינסופית, היא דרך המלך הרוחנית: להכתיר את כוח הטבע העליון על כל הסכסוכים בינינו, כוח שלישי שיאחה בין הסתירות והקרעים; כמו שדרשו חז"ל בעניין שני כתובים המכחישים זה את זה – "עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם".
זו דרישה גבוהה, צו השעה, פקודה עליונה מטעם מערכת הטבע הכוללת. על חוקי הטבע אין מונופול. הם חזקים מאיתנו ומלמדים אותנו מאירוע לאירוע עד כמה אנחנו תלויים זה בזה, עד כמה עלינו להיות מאוחדים ומחוברים על פני כל המפלגות והפילוגים.
כוח הטבע העליון הוא סך הכוחות המנוגדים שלנו מחוברים בהרמוניה נפלאה. כוח הטבע העליון הוא כוח טוב ומיטיב, הגורם היחיד שיכול לנווט נכון ולאפשר לכל אחד להישאר בייחודיות שלו לצד אחדות דעים. כוח הטבע העליון הוא למעשה כוח החיבור בינינו, והפילוג רק מסמן ומאותת לנו להתעלות אליו, לגלות את הכוח האחד.
הטבע משחק איתנו. הוא עושה לנו תרגילים, יוצר פלונטר ביחסים בינינו – הפעם דרך רצף מערכות בחירות – כדי שנבין שגם זו דרך ללא מוצא. אין לו לכוח העליון הגבלה של זמן. אלף שנה, אלפיים שנה, בחירות חמישיות, שישיות, שביעיות. הוא מותח אותנו יותר ויותר, עד לקצה גבול היכולת האנושית שלנו, כדי שנגיע לחשבון נפש נכון ומדויק. שנעשה חושבים מה אנחנו מרוויחים ומה אנחנו מפסידים. מה הנזק ומה התועלת.
אם נתפכח ונתחיל להרגיש קצה של מיאוס, נשאל את השאלות הנכונות שידרבנו אותנו לשינוי אמיתי, להכרה בכוח החיבור בינינו כגלגל הצלה, דיינו. ואם לא, אז נמשיך להסתובב סביב הזנב.
בסופה של מחשבה מבוררת, אפילו עוד בהתהוותה, נבנית בנו השקפה חדשה על החיים. מחלחלת בנו ההכרה שאנחנו לא צריכים לבחור לפי עקרונות הצדק של ימינו, כי עובדה בשטח, אנחנו לא יכולים לארגן את המדינה והחברה.
הצדק הוא עם מי שרוצה להתחבר עם מי שמנוגד לו; האמת מתגלה למי שרוצה להתקשר יחד מעל כל ההבדלים. ולמה? כי בניגודים בינינו אנחנו יוצרים כלי חדש, מרחב ששואב לתוכו כוח עליון למלא אותו, כתוב השלישי שמכריע בין שני ניגודים חריפים ומגלה מי באמת שולט עלינו, מי מולך עלינו טרם נולדנו ואחרי שנמות – ראש ממשלה אחד: כוח הטבע העליון.
"במשפט אחד", כותב בעל הסולם, "כל עוד שלא נגביה את מטרתנו מתוך החיים הגשמיים, לא תהיה לנו תקומה גשמית, כי הרוחני והגשמי שבנו אינם יכולים לדור בכפיפה אחת, כי אנו בני האידאה" (מאמר "הגלות והגאולה"). מחובתנו להיות עם אחד ומאוחד, ולהראות לעולם היכן הבחירה האמיתית. וגם אם אנחנו שקועים בפלגנות ובחומריות, אסור לנו לוותר על האידאה הרוחנית שלשמה אנחנו קיימים.
☑️ לתכנים נוספים
☑️ התוכן מבוסס על שיחות של הרב ד"ר מיכאל לייטמן.