קראתם את "הרפתקאותיו של טום סויר"? יש בספר תיאור יפה שבו טום, הפרחח הפרוע שאף אחד לא מצליח להשתלט עליו, גורם ללכידת ג'ו, האינדיאני שמפיל פחד מוות על כל העיירה, וכולם אז משבחים ואומרים שטום יהיה אדם גדול, אפילו נשיא – אם לא יתלו אותו קודם לכן.
למה אחד מהשניים, מועמד לנשיאות או מועמד לתלייה? כי מי שמגיע לדרגים גבוהים הם אנשים שאין להם כלום בראש מלבד המטרה שהציבו לעצמם. שום הפרעה לא תבלום אותם בדרכם לפסגה. בדרך, אם צריך, הם יאלצו לדרוך על כולם בלי חמלה, העיקר להשיג את מטרתם.
אין מה להאשים אותם. בעולם האגואיסטי שלנו כך מתנהלים העניינים. אדם שרוצה להצליח מציב לו יעד ברור ומבצע כל מה שנדרש כדי שהוא יתממש. לכן פוליטיקאים מפתחים עור של פיל ומתגלים כאנשים קשים ונחושים, אחרת לא ישיגו דבר. גם הציבור הרחב פיתח רגישות לתופעה, ואנשים כבר מבינים את הכוונות מאחורי המילים היפות ולכן נוטים לא להאמין להם.
יחס דומה מתגלה כלפי כלי התקשורת. מי עדיין מאמין לכל מילה שכתובה בעיתון? הכול מסובב ותלוי אינטרס של בעל ההון-שלטון-עיתון, עד שאין לנו מושג לגבי מינון אחוזי האמת והשקר. בגלל שהכול עמום וחסר ודאות, אנחנו תופסים בזנב של סיפור, חושבים שזה חתול שמן ושעיר, ואם האור יידלק פתאום, אולי נגלה ששגינו ובכלל תפסנו כרית.
אבל האור לא יידלק. גם מי שמבטיחים לנו שהם מדליקים לנו את האור ומאירים על האמת, מתגלים בסוף כעובדים בחברת תאורה מפוברקת. כדי לעקוף את ערוצי המידע הרגילים ולקבל תמונה קרובה יותר למה שמתרחש בשטח התפתח העיסוק בריגול. אבל גם הוא לא מספק תמונה מלאה.
את האמת נוכל לדעת בבירור בתנאי שכולנו נתייאש ונתרעם. לא נרצה להמשיך לתת לחדשות הכזב להתל בנו ונפסיק להשתמש בכלי התקשורת במתכונתם הנוכחית. כשנרגיש על הבשר שבמקום לשמש אותנו, כלי התקשורת משתמשים בנו – מפרמטים את הרגש והשכל שלנו – אז נזרוק אותם מחיינו.
לא נחזור לחיות במערות חשוכות. אנחנו בכל זאת צריכים לשמוע ולהתעדכן במה שקורה בעולם. אבל לשם כך נצטרך להקים מערכת בלתי תלויה לגמרי. אמצעי תקשורת שיזרים מידע שלא יעבור דרך בעל אינטרס שרוצה לסדר אותנו בכיוון הרצוי לדעתו ולזווית ראייתו.
נכון שבכל דרך שבה נעביר מידע, חדשות ומסרים זה לזה תמיד יהיה שמץ מדעתנו, לכן מראש כולנו חשודים ומשוחדים, והשינוי הנדרש עוד קודם להקמת מערכת כזו, היא בראש ובראשונה חינוך האדם לתפיסת המציאות הנכונה. מצד אחד עלינו להבין את הטבע האנוכי שלנו, שכולנו בעלי אינטרס מיסודנו, אגואיסטים המוטים לתועלת עצמנו, ומצד שני להבין את טבעו של העולם, שאין בו טיפה של פנייה עצמית אלא הכול מכוון לטובת מערכת הטבע המתנהלת על ידי הכוח העליון.
בין שניהם – הטבע האגואיסטי המוחלט שלנו והטבע האלטרואיסטי המושלם של העולם – עלינו להעמיד את עצמנו במצב בלתי תלוי. סוד האיזון הוא ביחס שלנו לזולת. אם ניקח את האגו שלנו, את הרצון ליהנות על חשבון הזולת, שמכוון לקבל לתוכו וכתוצאה מכך מחשיך את עולמו, ונכוון אותו כמו הטבע, מחוץ לנו, לטובת הזולת, אז נדליק את האור ותתגלה האמת: לא חתול ולא כרית, אלא רשת קשר אחת יש בעולם, אנושות המחוברת עם כוח הטבע האחד.