אורן: שלום ותודה שאתם מצטרפים אלינו לסדרת השיחות "חיים חדשים" עם הרב לייטמן. שלום הרב לייטמן.
שלום לכולם.
אורן: שלום ניצה מזוז.
ניצה: שלום.
אורן: אנחנו מדברים על בריאות, ובשיחה שלנו היום אנחנו רוצים לדבר על הריון ולידה. התחלנו את זה בשיחה הקודמת והיום אנחנו רוצים להתקדם בתהליך הזה. בסדרת השיחות "חיים חדשים" בנושא הבריאות אנחנו משתדלים ללמוד מהרב לייטמן איך להיות יותר בריאים, אבל בריאות שלמה בכל המובנים, גם בגוף שלנו וגם בתפיסה שלנו את עצמנו ואת החיים בכלל. אנחנו נוגעים בכל פעם בהיבט אחר שקשור לבריאות בחיים שלנו, ודרכו משתדלים לספוג מהרב לייטמן עוד ועוד תובנות על החיים בכלל ורוצים לבנות בעזרת זה חיים חדשים.
ניצה, הריון ולידה, שיחה שנייה בנושא, במה אנחנו רוצים להתמקד עכשיו?
ניצה: בשיחה הקודמת נתת לנו איזו תמונה מאוד רחבה, ובאמת אפשר היה להרגיש איזה פוטנציאל אדיר אנחנו מפספסים מעצם העובדה שאנחנו מתבוננים רק מתוך איזו סקרנות מאוד בסיסית ולא באמת מבינים מה הטבע רוצה ללמד אותנו באמצעות התהליך המופלא הזה שנקרא הריון ולידה, ובכלל יצירה של חיים חדשים.
אז עכשיו אנחנו מאוד נשמח אם לאט לאט, יד ביד, תוביל בתהליך הזה, כדי שנוכל לאט לאט ללמוד ולהפנים את כל התהליך. נתחיל בשלב הראשון, הדבר הראשון שמתעורר בנו זה הרצון, רצון להפוך להורה, להיות אמא, להיות אבא, מה המקור הזה של הרצון בכלל בטבע, ולָמה הוא קיים?
הוא קיים מפני שאנחנו צריכים להגיע למטרת הבריאה, מפני שיש בטבע תוכנית ואנחנו צריכים לקיים אותה, אם רוצים או לא רוצים, זה חובה. יש תהליך שאנחנו חייבים לעבור אותו והוא לא תלוי בנוי. אנחנו רק רואים שהוא מתקיים, בצורה יותר טובה או פחות טובה, בהבנה והסכמה שלנו ואיזו תמיכה מצידנו, או לא, אבל אנחנו בכל זאת מחויבים. ואנחנו מתחילים לראות גם בכל מיני תהליכים שאנחנו עוברים בהיסטוריה, ביחסים בינינו, בכל מיני רמות, שיש כאן התפתחות הדרגתית בתוך דומם, צומח וחי, ביחסים בין בני האדם, באבולוציה מיוחדת שמתרחשת גם איתנו בחברה האנושית. ואנחנו לא מסוגלים לשנות כאן משהו.
אפילו אם אנחנו רוצים לשנות, על ידי כל מיני תהליכים כמו דיקטטורה, כמו מהפכות, או לפי איזה שיגעון של מישהו, אז אחר כך בכל זאת הכל חוזר לסורו ואנחנו ממשיכים באותו הקו. כמו שקרה נניח עם רוסיה, כמו שקרה עם הקיבוצים בארץ, ובכלל, בכל דבר ודבר. זאת אומרת, יש תהליך שיש ממנו כל מיני פריצוֹת, והפריצוֹת האלה הן אולי כדי ללמד אותנו שאנחנו דווקא לא כל כך משנים כאן בעצם שום דבר, אלא הטבע שלנו צריך כך להתפתח ולהביא אותנו לאיזו מטרה, לאיזה מצב מסוים.
לָמה? כי שוב, מאותו התהליך שעובר הגוף החי אנחנו יכולים ללמוד פחות או יותר מה צריך להיות עם הגוף "המְדבר" שבנו. כמו שדיברנו בשיחה הקודמת, שאנחנו יכולים ללמוד מהתהליך שעוברים בתוך הרחם על התהליכים שאנחנו צריכים לעבור בתוך החברה האנושית. ואם אנחנו לא עוברים את זה בחברה האנושית אז יש לנו בעיה, אז אנחנו בעצם בסך הכל מושכים אלינו צרות, במקום להכניס את עצמנו לחיים טובים, מעודכנים, מתוקנים. לפי שאלתך הבנתי שצריכים לדבר על הכנה להריון.
ניצה: כן. נכון. שלב מקדים.
גם בזה אנחנו רואים שאנחנו לא נמצאים בצורה הנכונה להכנה. כי לחָיות, לעולם החי, יש הכנה פשוטה, הם גדלים, האינסטינקטים וההורמונים עולים, הם חייבים לחפש משהו, למצוא משהו. יש תהליך מיוחד איך הם מוצאים זה את זה, בתנאים, בעונות מיוחדות וכן הלאה, והכל נמשך כרגיל לפי פקודות הטבע. אצלנו, מפני שבתוכנו גדלה דמות האדם שהוא לא מנוהל על ידי הטבע בצורה ישירה אינסטינקטיבית, אנחנו צריכים להשתתף ביצירה שלו. יצירה, הכוונה שאנחנו מקבלים מהטבע כל מיני כוחות, אבל אנחנו צריכים להשתתף בלסדר אותם בקשר הנכון ביניהם.
את זה אנחנו צריכים ללמוד מהטבע, מדרגת החי, ולהעביר לדרגת המְדבר, וזה מה שאנחנו לא עושים. אנחנו לא עושים שכפול מרמת החי לרמת המְדבר. ולכן אנחנו נמצאים כבר בנזק גדול, כמו שאנחנו רואים. לָמה? אנחנו לא רוצים להתחתן, אנחנו לא רוצים להביא ילדים. זאת אומרת, כנראה שאם היינו מתנהגים בינינו בצורה נכונה, אז כן היינו רוצים להתחתן כי היינו רואים בזה את היווצרות החיים, ומקור הנאה, התפתחות ועתיד. וגם בלידת ילדים, בלידת הדור החדש, היינו רואים שאנחנו מפתחים משהו שבזה יש לנו מצב דומה לבורא, לכוח הכללי של הטבע. וכאן אנחנו לא מרגישים את זה, כל זה נובע מחוסר תיקון בדרגת האדם, בדרגת המְדבר.
לכן, כאן לא יעזור לנו לעשות סתם איזה קורסים קטנים על משהו, או כמו שהממשלה רוצה, לעודד את זה על ידי הורדת המיסים, דירות לזוגות צעירים, עזרה לאמהות חד הוריות וכן הלאה. אלא כאן אנחנו צריכים לשנות את היחס שלנו בכלל לחיים. שחיי משפחה וחיי חברה והיצירה החדשה של הדור החדש, זה ממש יצירה שאנחנו צריכים ליהנות מלעשות זאת. מפני שלבְּנות את זה, לייצב את זה נכון, גם חברה, גם משפחה וגם צאצאים, זוהי עבודה כבורא, ככוח העליון. אם אנחנו נתייחס לזה בצורה נכונה, אז אנחנו נראה בזה איזה אתגר יפה, גדול.
ובינתיים לצערנו אנחנו מקולקלים, היחס שלנו לכל זה הוא לא נכון. ולכן זה לא פלא שאנחנו מגלים ביחסים בינינו יותר ויותר קלקול, בתאונות הלידה, ובכלל בבעיות להיכנס להריון, בעיות עם הרצון של הגברים לזה, ועוד ועוד. הכל שייך אחד לשני. אנחנו גם רואים שהמשבר הכללי בכלכלה, המשבר פיננסי, הוא גם לא תומך בזה, כי אנשים לא יכולים לבנות משפחה, לקנות בית, חוסר במקום עבודה, חוסר פרנסה וכן הלאה. הקלקול הזה הוא גם בבתי ספר ובגני ילדים, כך שהיום אנחנו נמנעים בכלל לתת לילד לצאת מהבית. אנחנו רוצים שיהיה בסביבה כמה שיותר טובה, בטוחה, וזה כבר לא סביבה שיש בבית הספר, ואפילו בגן הילדים. אני מכיר חלק גדול מאוד מהסביבה שעושה מאמצים גדולים, ממש אדירים, רק לא לתת לילד לצאת לסביבה עוינת כמו בית ספר. וכן הלאה.
זאת אומרת, אנחנו רואים שהאגו שלנו, היחס הלא נכון לחיים, זה שאנחנו לא מעתיקים את החיים מדרגת החי לדרגת המְדבר, מלא פתחים יחס טוב, מאוזן, חיבור, מה שנדרש מהחברה האנושית וכן הלאה. אנחנו לא בונים סביבנו את הטבע ברמה האנושית. הטבע זה כאמא, ובדרגת דומם, צומח וחי הוא שומר עלינו להתפתחות, אבל בדרגת המְדבר אנחנו צריכים בעצמנו לבנות את המערכת הזאת כאמא, הטבע. אלא שם אנחנו רואים, שאם אנחנו לא נכנסים בצורה הנכונה, בהדדיות, בחיבור בינינו, בהתקשרות הנכונה, אז הטבע פועל בכוח הרסני. אם אנחנו לא מאזנים את הכוחות האלה, כוח קבלה וכוח השפעה, אז מגיעה אלינו התקשרות ממש לא נכונה ביניהם, ממש כמו ב"מי מבול".
לכן, לבנות מכל כוחות הטבע שלנו, בקשר בינינו, זוהי בעצם דרגת המדבר, העטיפה הנכונה, זה הפתרון היחידי. הפתרון הזה הוא באמת היחידי, וישפיע על כל הרמות האלה, גם להכין את הצעירים להיות זוג, לכניסה להריון, היחס לעובר ולכל ההמשך. היום לא רוצים את זה, בשביל מה להוליד ילדים? אפילו שאנחנו חיים יחד, בשביל מה לנו ילדים? אנחנו נדאג זה לזה, עושים הסכם עד סוף החיים, דואגים זה לזה, וחיים לעצמם. בשביל מה לנו לדאוג למישהו? תראו מה קורה אחר כך עם הילדים, הם לא רוצים לראות את ההורים. אתה משקיע בהם עשרים שנה, ואחר כך הילד יוצא מהבית, בקושי אומר לך שלום, אולי מתקשר מידי פעם ואומר "אני צריך משהו", ואחרת הוא לא מתקשר, כי לימדו אותו להיות כך אגואיסט, אז מה אפשר לדרוש מהם?
לכן יש כאן תרופה אחת, רק פיתרון אחד. ואני רואה שיש לכם הרבה שאלות, אני מפחד שתהיה אותה תשובה לכל השאלות. בואו נלך הלאה.
ניצה: אז קודם כל, נסכם את החלק הזה בכמה מילים. בעצם באופן טבעי הייתה התעוררות של איזה רצון להולדה, זה היה משהו טבעי, ובאמת תיארת איזו תופעה שהאנשים לא כל כך ממהרים להביא ילדים.
כי אותה דרגת האדם שגודלת בנו, דרגת המדבר, היא לא מאוזנת. אנחנו לא בונים אותה כמו טבע הקודם, דומם, צומח וחי, ולכן אנחנו נמצאים בה בשבירה, במצב לא טוב, במשבר, ולכן לא רוצים משפחה, לא לידה ולא כלום. וכך האנושות לאט לאט, עד כמה שהיא גודלת בדרגת האדם ולא מסדרת את הדרגה הזאת מעל דרגות דומם, צומח וחי, אז בדרגה הזאת היא תגלה את החיים שלה יותר ויותר מעוותים, לעומת ההרמוניה וחיים אינטגרלים.
ניצה: הדבר הבא שאנחנו רוצים לפתח זה באמת את הנושא של בעיות הפוריות שהזכרת. בפועל כשאנחנו מסתכלים סטטיסטית, אנחנו באמת רואים שיש יותר בעיות פוריות, יותר קשה. זאת אומרת, גם אם כבר מתעורר הרצון להולדה, אז אנחנו מגלים שיש הרבה מאוד בעיות של פוריות.
יש לנו דוגמאות מאוד יפות מהתנ"ך, לכל האמהות שלנו הייתה בעיה עם הפוריות. וכמו שאנחנו מבינים, הכל נובע מתיקונים, היה חסר להם תיקונים מיוחדים. תיקונים בהתקשרות, ביחס, תיקונים אנושיים, על זה התורה מדברת. וברגע שהם השיגו תיקונים אנושיים, אז נכנסו להריון, והייתה לידה והכל היה בסדר.
זאת אומרת, כאן אנחנו צריכים לראות דוגמה גם לעצמנו, שעד כמה שאנחנו מתקרבים למצב שאנחנו צריכים יותר ויותר לעשות תיקונים בדרגת האדם, בדרגת המדבר, ואנחנו לא עושים את התיקונים האלה, אז הבעיות האלה יגדלו. ואנחנו נצטרך ללדת בקושי, בניתוח קיסרי, ועוד אלף ואחת תרופות ובעיות ופגיעות. בקיצור, ככה זה יהיה.
ניצה: זאת אומרת, שהטבע מנסה לאותת לנו באיזו צורה "אתם משובשים".
בטוח, אנחנו רואים את זה, אני לא מסתכל על התנ"ך כמו על איזה רומן, אלא שבטוח שזאת תוצאה מחוסר תיקון בדרגת האדם. כי לחַיות לא קורה דבר כזה בכלל, רק בדרגת האדם זה קורה. סימן שאנחנו צריכים לתקן את האדם שבנו.
ניצה: זאת אומרת שהתופעה הזאת של בעיות פריון הייתה קיימת לאורך ההיסטוריה. מה בכל זאת שונה היום ממה שהיה כל כך מזמן?
אז זה היה בצורה מיוחדת, לאנשים מיוחדים, כדוגמאות מיוחדות כאלה, שנתנו לנו. והיום זה מפני שכל האנושות צריכה להגיע לתיקונים של דרגת האדם, ולא כמו שאז בתקופת התנ"ך סופר לנו על כמה כאלה שהיו סך הכול על פני כדור הארץ. אבל היום כשכל האנושות מתקרבת לתיקון הכללי, אז אנחנו באמת רואים שהבעיה הזאת היא בעיה כללית ואין לה פתרון.
ניצה: ואין לה פתרון.
לא. אנחנו צריכים להשקיע בתרופות מיליארדי דולרים, או שקלים, מאמצים וסבל והכל, כדי במקצת, על ידי הסבל הנוסף שלנו, סבל על סבל, לעשות במקצת תיקון כלשהו. אבל בעצם זה לא תיקון, זו רק השלמה כך במשהו מעוות על מעוות, שיוצא דומה במקצת לישר.
ניצה: עכשיו כשאנחנו מסתכלים על בעיות פריון באופן טבעי, כל אחת וכל אחד מסתכל על זה באופן אישי. אתה רואה שלאדם מסוים יש בעיה בפריון, זה אומר שרק הוא לא יודע להתקשר, או שזה מושפע מכל החברה.
שאלה יפה מאוד. זו בעיה כללית וזה לא תלוי באותו בן אדם. כמו אישה שבדרך כלל אומרת, "מה אני יכולה לעשות כדי להיכנס להריון".
אז אומרים לה, תתפללי, תתני צדקה, תשקיעי בטיפול בבתי חולים, באנשים נזקקים או משהו כזה. בקיצור, מחפשים רחמים מלמעלה, כאילו מהשמיים. האישה מרגישה שזה באמת נושא שניתן "בידי שמיים" מה שנקרא. זה באמת כך, זוגות צעירים ואנשים שהם מאוד ריאליים ושלא מאמינים בכלום, כאן מרגישים שזה לא תלוי בהם. יש כאן משהו שקורה בדרגה רוחנית פנימית, ואז מכך התאים מתחילים להתקשר ולהתרבות.
לכן אנחנו צריכים להבין שכל ההחלטות וההתחלות של החיים החדשים מתחילות בדרגות מאוד עליונות של הטבע הכללי, ובעצם רק היחסים בינינו ברמות של השנאה או האהבה יכולים להשפיע על כך. הרגשות הכי גבוהים שלנו, האחד מהרצון לקבל שהוא שנאה, והשני מהרצון להשפיע שזו האהבה, רק הם יכולים כאן לעזור לנו לתקן את התקלה הזאת.
אורן: מה הקשר? אמרת שההתחלות של החיים, הם משהו שמתרחש ברמה הכי גבוהה בטבע, והיכולת שלנו כבני אדם להשפיע על הרמה הזאת.
להשפיע על החיבור ביניהם, כי זה חיבור בין הכוח הנותן והכוח המקבל, זכר ונקבה.
אורן: איפה?
מה קורה בזמן תחילת ההיריון, כששני התאים מתקשרים? זכר ונקבה, לכל אחד מהם יש טבע שונה. אלה פלוס ומינוס שמתקשרים יחד. ההתקשרות שלהם יחד בעצם היא על טבעית. למרות שזה כך, אנחנו רואים שזה מעשה שממנו נולד משהו חדש, משהו שלישי שנולד מהשנַיים. איך אני יכול להשפיע על השניים האלה, לא על התאים, אני מדבר על הכוחות, כי לפני התאים יש כוחות שמקרבים אותם ומחייבים אותם להיכנס בקשר זה לזה. הכוחות האלה, הזכר והנקבה, הם כוח הנתינה וכוח הקבלה. כוח הנתינה הוא הזכר וכוח הקבלה הוא הנקבה, כשהם צריכים להתקשר ביניהם בצורה הנכונה, ואז מכך יתחילו החיים, הגוף השלישי. אני משפיע עליהם אם אני מסדר את הסביבה, את הכוחות האלה ביקום, בחברה האנושית, בצורה נכונה, כך שכוחות ההשפעה וכוחות הקבלה יתקשרו ביניהם בהרמוניה.
אורן: איפה?
בחברה האנושית.
אורן: החברה האנושית לא "נמצאת בידיים שלי" , אני בן אדם אחד.
אם אתה בן אדם אחד, אז תסבול. אז מה אפשר לעשות?
אורן: לאדם אחד אין השפעה על המערכת?
לא.
אורן: אז צריך ששבעה מיליארד אנשים "יתייצבו במסדר", ורק אז הם יוכלו לעשות משהו?
נכון, ועד אז יהיו קלקולים.
אורן: אבל לפני רגע מישהי נכנסה להריון, ומישהי אחרת לא נכנסה להריון. זאת אומרת, שהמערכת פועלת כל הזמן.
המערכת פועלת, אבל הבעיות שבה מתרבות יותר ויותר.
אורן: נכון.
וכך זה יהיה עד שאנחנו לא נתחיל לתקן את היחס בינינו. כי זו הדרגה הגבוהה ביותר בהתקשרות בין כוח הקבלה לכוח הנתינה. והכוחות האלה, כוח הקבלה והנתינה בדרגת האדם משפיעים על ההתקשרות בין נתינה וקבלה בדרגת התאים בגוף החי. וזה נקרא שהאדם מתקן את כל העולם שתחתיו, שהדומם, הצומח והחי נמשכים אחרי האדם. זה חוק.
אורן: אז אם נאמר שאני אשפר את היחס שלי אליך משנאה לאהבה.
אם מדובר באדם אחד זה לאו דווקא יקרה.
אורן: אז מי כן יכול?
כולם.
אורן: מי זה כולם? אם מדובר בכולם, אז אין מה לעשות בכלל, חבל על השיחה הזאת.
נכון.
אורן: או שיש מערכת שמושפעת מפעימות או שהיא לא מושפעת מהן. אם היא מושפעת, אז היא מושפעת מכל פעימה. אם לי, לך או לה אין פעימה, אז לאף אחד אין פעימה, ואז היא לא מושפעת מכלום, אבל זה לא מה שאתה אומר, אתה אומר שהיא כן מושפעת.
כאן צריכים להוסיף שהטבע שאנחנו נמצאים בו הוא טבע אינטגרלי. אני לא יכול בצורת האימפולס שלי, בצורה אישית, אינדיבידואליסטית, להשפיע ולקבל תגובה. לא יכול. אני חייב להשפיע על כל המנגנון, ובמידה שהמנגנון הזה ישתפר לטובה, גם אני אשתפר לטובה. אבל זה לא שאני משפיע ומקבל בחזרה, זה היה בחברה אגואיסטית, לינארית, שהייתה קיימת עד כה, עד המשבר הזה. עכשיו אנחנו נכנסנו לקשר בינינו, ברשת הקשר בינינו, ולכן אני לא יכול לתת תרופה לאישה שרוצה להיכנס להריון, ולומר לה "לכי תתרמי כסף, תעזרי כך וכך לאנשים, ובזה את קונה לעצמך יכולת להיקלט ולהיכנס להריון", לא יכול.
אורן: לא, ברור, אני לא מדבר ברמה דו סטרית, אני מדבר ברמה החד סטרית.
חד סטרית?
אורן: בצורה חד סטרית הכוונה היא שאם אני אשפר את עצמי בקשר שלי אל הזולת משנאה לאהבה, אז המאמץ הזה שאני עשיתי לשפר את עצמי ישפיע במשהו במערכת.
כלפי מה אתה משפר את עצמך?
אורן: כלפי הזולת.
כלפי החברה הכללית. בכל מקום שאתה נמצא.
אורן: לכל מי שנמצא סביבי, אין סביבי את כל המיליארדים. מי שישנו במקום שאני נמצא. זאת ההתקשרות שלי לאנשים מחוצה לי.
כן.
אורן: אם אני משפר את עצמי במשהו, אז בזה איזנתי את המערכת? הבנתי שיש רשת כמו אינטרנט כזאת שכולנו שם מחוברים.
ואז בצורה ויראלית זה מתפשט בכל הרשת.
אורן: כן, אבל הכנסתי פעימה חיובית. זה מה שרציתי להבין, זה לא שלא הכנסתי פעימה חיובית, אלא שזה לא דו סטרי, זה לא שאם הכנסתי שקל, אני מקבל מחר מאה שקל. זה לא שאם לי יש בעיות פריון ושיפרתי את היחסים שלי לזולת, אז מחר אשתי תיכנס להריון. אבל בסך הכול איזנתי את המערכת.
גרמת לאיזון.
אורן: כן גרמתי להתקשרות, בין כוח הנותן וכוח המקבל, כן?
להתקשרות. אמת.
ניצה: זה כאילו שיש קופה כללית, ואני יכולה לשים מטבע בקופה הכללית.
זאת אומרת שאם הקופה הכללית הרוויחה, זה לא שבהכרח אני ארוויח באופן ישיר.
נכון.
אורן: נכון. ורק שיהיו מספיק פעמים בני אדם שמזינים את המערכת הזאת בפעימות חיוביות כאלה, אז בסך הכול המאזן של היכולת להתקשר או של אי היכולת להתקשר בין הכוח המקבל לכוח הנותן, שבסופו של דבר הם קובעים את מצב הפוריות או אי הפוריות, משתפר בצורה מערכתית.
נכון.
ניצה: אז עכשיו נסיים את השלב של הפוריות ונעבור לשלב הבא, שזה שלב שבו נניח שכבר נוצר הריון. זה כבר השלב שנוצר התהליך, התחיל להיווצר התהליך.
עד אז אנחנו נצטרך להשקיע המון ברפואה ובכל מיני דברים, במחקרים, ובכל זאת אנחנו לא נדביק בכך את הקלקול שהתרחש.
ניצה: זאת אומרת, למרות כל הטכנולוגיות המתפתחות וכל מיני המחקרים.
לא נספיק.
ניצה: זה לא יהיה מספיק.
לא. אפילו אם ניתן לכך את כל היכולת שלנו, כל הכסף, כל המאמצים, זה לא יספיק, כי הקלקולים הרבה יותר גדולים. איפה כאן נקודת המפנה לכאן או לכאן, נדבר על כך פעם אחרת.
ניצה: אז נאמר שהם הצליחו להיכנס להריון ונמצאים עכשיו בשלב ההתחלתי מאוד, וזה שלב שבו היינו רוצים לקבל את ההכנה. האישה כבר נכנסה להריון, איזה תהליך הכנה היא צריכה לעבור כדי להבין בכלל את החיים שצומחים בתוכה?
הייתי מתחיל הרבה לפני כן. קודם כל, מהרגע שהם בעצמם הגבר והאישה האלה נולדים, ועוברים טיפול בגן ילדים ובבית ספר, מה לימדו אותם, באיזה משפחה הם התחנכו, לְמה חינכו אותם, איך הביאו אותם למצב שהם מתחברים ביניהם, בשביל מה הם נכנסים לקשר, להקמת משפחה ולידת הילדים, הכול צריך להיות כבר מזמן, לא מעכשיו. זה לא שרק בגלל שהיא נכנסה להריון, אז אנחנו מעבירים אותה דרך כזה קורס ממשרד הבריאות.
ניצה: כן, כי יש לה מוטיבציה ללימוד.
לא, אין דבר כזה.
אורן: אנחנו לא יכולים להחזיר את הגלגל אחורה היא כבר בתחילת ההיריון.
אתם רוצים להתחיל מזה? בסדר.
אורן: היום נהוג לעבור קורס הכנה ללידה, כמומחה בתפיסת העולם האינטגראלי, אילו תובנות ודגשים היית מוסיף לזוג שמתחיל תקופת הריון?
אני בכל זאת חושב שבמצב הזה כבר מאד מאוחר, ואגיד לך למה. אישה שנכנסת להריון חושבת רק על הוולד שיש לה ברחם, כל המאמצים שלה וכל החיים שלה הם רק סביב זה. כאילו היא עצמה לא קיימת, היא קיימת רק עם העובר שגדל לה עכשיו בבטן. אין לה יכולת לחשוב על משהו או על מישהו אחר, ממש על כלום. היא עושה טובה גדולה ומאמצים גדולים כדי לתפקד, ובצורה מאוד חיצונית היא "מלבישה" על עצמה פרצוף רגיל, אבל בעצם היא נמצאת כולה בפנים. זה מה שהטבע מחייב. ולכן להתחיל בשלב זה את ההסבר על הקשר שלה עם העולם הגלובאלי, זה מאוחר.
אורן: אולי לא צריך לדבר איתה על העולם הגלובאלי אם זה לא מעניין אותה, וצריך לדבר איתה על הקשר שלה עם העובר כי זה מה שמעניין אותה, ודרך זה להקנות לה תובנות שבהן היא תרצה.
בצורה טבעית אנחנו מופעלים בדרגת החי, ובדרגת חי היא חושבת רק על העובר שנמצא בבטן שלה, ולא על כלום חוץ מזה. ובדרגת המדבר היא כבר חייבת לחשוב על העובר הזה כשייך לעוברים האחרים הנמצאים יחד ברחם הכללי, שזו הסביבה.
ניצה: צריך לזכור שיש להם עניין בתחילת ההיריון לגדל את העובר ולראות את כל השלבים.
הזוג צריך להבין שהעובר תלוי לא רק בהם, באם ובאב, אלא גם בכל העולם. הוא מקבל הזנה מכל העולם, הוא שייך למערכת אינטגראלית. ולא משנה שהוא נמצא בתוך האימא, המערכת משפיעה גם עליו, אי אפשר לנתק אותו, כאילו בגלל שהוא נמצא בתוך אימא כמו בתיבה, אין עליו שום השפעה. המערכת משפיעה גם עליה וגם עליו.
אורן: מה משפיע עליהם?
כל האנושות משפיעה עליהם.
אורן: איך?
דרך הרשת שבה כולנו מקושרים יחד.
אורן: אבל הוא עדיין לא יצור חי, איך זה משפיע עליו?
הוא חי. אם התפתח משני התאים שלהם התא שלו, זה נקרא שהוא חי, שהאישה נכנסה להיריון. אנחנו מכנים זאת "ג' ימי קליטת הזרע", "ימין, שמאל ואמצע". יש קו שלישי, משהו משותף בין אבא ואימא, וזה נקרא "יום השלישי". ולא מדובר באמת על ימים, אלה תנאים מיוחדים. ב- ג' ימי קליטת הזרע, מתחיל להיות עובר.
אחר כך יש את "מ' הימים" של יצירת הוולד. "וולד" הוא נקרא כשהוא כבר יצור, דמות מסוימת. מה קורה בארבעים הימים הראשונים? הוא מקבל את כל היסוד, את כוחות ההשפעה, וכוחות הקבלה שמייצבים אותו כאדם. מה יש בתוך הזרע? הוא מקבל מאימא סך הכל הזנה, אבל הוא מתפתח מהכוחות המשותפים שבין האימא והאבא שנכנסו לקשר ביניהם. הקשר שבין האבא והאימא, נעשה ביום השלישי של קליטת הזרע, והכוח המשותף הזה שביניהם, מתפתח במשך ארבעים יום.
מה מתפתח? כוח. והכוח הזה מייצב גם את צורת הבשר. הכוח שמתפתח הוא דרגת האדם, אדם מתפתח על ידי הדם, דם אימו, ובארבעים יום הכוח הזה יוצא לפועל.
יש כבר את כל מה שאחר כך ייצא לפועל תוך ארבעים יום, מתוך ההתנגשות בין שני הכוחות זכר ונקבה, שהאחד חודר לתוך השני. ויש גם התנגשות בין השליה, המקום שבו העובר נדבק לרחם ובין הרחם, ובין גוף האימא, כי העובר הוא גוף זר כלפי גוף האמא. וגם כאן יש התנגדות בין שני כוחות, מדובר בכוחות שפועלים ולא סתם בשר. וזה שאחר כך אנחנו רואים את הדברים האלה בפעולות כימיות זה ברור, אבל קודם בפנים הכוח עובד בפנים, ובכלל היווצרות החיים באה מתוך כוח. אנחנו עדיין לא יודעים מה קורה בתוך הזרע, בתוך הטיפה הזאת, אלה דברים שיותר ויותר נעלמים פנימה. זה כמו שאנחנו נכנסים לתוך מולקולות, ואחר כך לתוך אטום, ומה נראה בתוך האטום? כוח, אין אפילו חלקים, הכל מתאדה, נעלם, הכל זה כוח.
זה שאנחנו תופסים את הכוחות כשהם פועלים עלינו, דרך כלי הקליטה שלנו, בצורת חומר, אחרת לא היינו יכולים לתפוס אותם, זה משהו אחר. אבל ביסוד כל פעולה, כל דבר, כל מה שמתרחש, נמצא כוח. ואסור לנו להתייחס לכך בצורה לא רצינית. בואו נדבר על יסוד החיים.
לכן שני הכוחות האלה שפועלים, גבר ואישה בעולמנו, וגוף האישה המקום שבו העובר נדבק לדופן הרחם, והרחם עצמו בגופה של האמא. כל זה מדבר על היווצרות כוחות מנוגדים והקשר שביניהם למעלה מההתנגדות שביניהם. ההתנגדות הזאת קמה אחר כך כהתנגדות ממש בעת הלידה, כדי "לדחוף" את התינוק מתוך הרחם. אנחנו צריכים להבין שכל זה קשור גם לכוחות הפרטיים שבין גבר לאישה ובתוך האישה. הכוחות האלה קשורים גם לרשת הכוח הכללית. רשת שקושרת את כל בני האדם, שקושרת את כוחות העובר לרשת הכללית בדרגת האדם, בדרגת המדבר. והעובר ניזון מתוך הרשת הזאת דרך האמא.
אורן: מה פירוש "ניזון דרך אימא"?
האמא היא המתאם בינו לבין העולם הרחב, מבחינת הכוחות, ככוח ממש. ולא רק האמא, משפיעה עליו, לטובה או לרעה, אלא כל העולם משפיע עליו. איך זה שהילדים נולדים כל כך חכמים היום? אחרי כמה חודשים הם תופסים את כל מה שסביבם. מה הילד רואה בבית? שום דבר מיוחד, אבל יש לו מבפנים תפיסה, מאיפה זה נובע? מאותה רשת הכוחות. הוא מתגלה כהרבה יותר חזק, "חזק" הכוונה חכם, ערמומי, ההיפך מההורים שלו. ילדים ניזונים מהרשת הכללית, ברור שזה כך, אנחנו חיים בעולם של כוחות ולא בעולם של חומר. החומר הוא רק תצוגה חיצונית, אם נכנס לתוך חומר נראה כוח.
אורן: התובנה הראשונה שאתה נותן לזוג היא, "קחו בחשבון שכל העולם משפיע על העובר שלכם, ואל תחשבו שזה רק אתם ומה שקורה אצלכם בסלון או במטבח".
נכון, אבל אני לא יודע אם לדבר איתם על זה או לא. אני רק אומר שאם אנחנו רוצים לפתור את הבעיות, אין לנו ברירה אלא לגשת לעולם האינטגראלי.
אורן: העולם האינטגראלי נשמע כמשהו גדול ורחוק, אבל זוג שנכנס להריון סביר להניח שילך לקורס הכנה ללידה, מה אתה היית בוחר להקנות להם?
את הידיעה ששלום התינוק העתידי ושלום העולם זה היינו הך. אנחנו חיים בשדה של כוח, כמו כוח מגנטי, כוח אלקטרוסטאטי. יש כל מיני כוחות וכל מיני שדות, ואנחנו נמצאים גם בכוח המחשבה וגם הרצון, כוח המחשבה וכוח הרצון הכללי של כל האנושות, וכל אחד מייצר מתוכו את שני הכוחות האלה.
אורן: האם סך כל הכוחות האלה זה השדה הכללי?
נכון. השדה הכללי הזה חייב להיות אינטגראלי, מאוזן, פועל בהדדיות. שכל אחד יחשוב על האחרים וכולם יחשבו על כולם, זה נקרא "ואהבת לרען כמוך". המצב האידיאלי הזה נמצא בתוך הטבע כיסוד והוא מתגלה בפנינו, לאט לאט, ואנחנו כלפי היסוד הזה מרגישים את החיים שלנו.
על ידי זה שבכל פעם מתגלה הרשת האינטגראלית, אנחנו מרגישים כלפיה מי אנחנו, גרועים יותר, ניזוקים יותר, חולים יותר, וכולי. ההורים צריכים לדעת שהרשת האינטגראלית הזאת היא כל האנושות המקולקלת שפועלת עליהם וגם על העובר, וזה לא חשוב שהוא נמצא בתוך אימו, לא חשוב איפה הוא נמצא. ולכן הם צריכים בדאגה שלהם לעובר, לקבל בחשבון גם את התלות שלהם באותה המערכת הכללית. ובמידה שהם דואגים לעובר שידאגו גם שהרשת הזאת תקבל יתר האיזון.
אורן: איך?
על ידי המחשבות שלהם, על ידי היחס שלהם, ואולי בהשתתפות בשיחות שאנחנו עכשיו מכינים.
אורן: איך לתרגל את זה במחשבה ובמעשה?
בקצת הסברים על האדם, על העתיד, על ההיסטוריה, האבולוציה, על בחירה חופשית, ויחד עם זה סדנאות.
אורן: אז בוא נעשה תרגיל ספציפי, או סדנה ספציפית שמותאמת לזוג שנכנס עכשיו להריון, את התובנה הזאת, אחרי שהם שמעו אותה שכלתנית, אנחנו רוצים שהם יאחזו בה רגשית, מחשבתית, תוביל אותנו ספציפית לשם.
קודם כל הם צריכים לדעת שאם הם מתקדמים בהשכלה הכללית שלנו, זה משפיע גם על העובר. כי מה שאנחנו לומדים, אנחנו לומדים על המערכת הכללית, לא על משהו לא טבעי, מלאכותי, שהאדם המציא מתוך השכל שלו. אלא אנחנו לומדים על המערכת הכללית של הטבע. ולכן כשהם לומדים, הם נעשים יותר מאוזנים, רגועים. ובהתאם לכך הם מבריאים את כל המערכות שלהם, ודאי שזה משפיע גם על העובר.
נתחיל כרגיל כמו שאנחנו בדרך כלל נותנים את סדרת השיחות שלנו לקהל. שזאת אבולוציה של האגו על ידי האגו, איך שהגענו לחברה האינטגראלית, במה תלוי הכוח שלנו עכשיו, הטוב והרע. איך אנחנו יכולים לאזן את שני הכוחות האלה, הטוב והרע, איך אנחנו מגיעים להרמוניה בינינו. במה הבחירה החופשית שלנו, בבניית הסביבה הנכונה. איך זה משפיע על כל אחד ועל כולנו יחד. מה מטרת הבריאה, כשאנחנו מביאים גם מהמדענים הוכחות לכך, וכן הלאה. אותה סדרה רגילה שבה אנחנו משתמשים בקורס הערבות.
ניצה: ניסיתי פשוט להיכנס להרגשה של אישה בהריון. בתור אישה בהריון, ברגע שהתרחקת להיסטוריה, זה נהיה לי פתאום רחוק. ברגע שדיברת על העובר הייתי 100% קשובה. מבחינתי האבולוציה מתחילה עכשיו בתוך ההיריון שלי, שם מתחילה האבולוציה.
השכלה כללית לא חשובה?
אורן: היא לא קשובה, אבל המשפטים על שלום העובר מאוד תפסו אותה.
ניצה: בדיוק, תלביש לי את זה על העובר. דרך העובר אני מקשיבה לכל.
אורן: למה שאמרת קודם אין קליטה, לא יעזור שנדבר, אין קליטה. כל מה שקשור לעובר שומעים, מה שלא קשור לעובר לא שומעים. זה הסטאטוס.
אני מבין. אני התכוונתי לזוג שבא.
אורן: כן זוג. אם זה לא לעובר, היא תיקח את בעלה הביתה. לגבי העובר, עד כה אמרנו כך, אם אתם מתקדמים בראיה הכללית הזאת, זה משפיע על העובר, זה מאוד מסקרן. אם תבינו את המערכת, את השדה הכללי, תהיו יותר מאוזנים, יותר רגועים, תהיה לכם יותר בריאות לעובר. גם זה מעניין. בוא נתרגל איתם אבל דרך העובר.
דרך העובר.
אורן: בדיוק. אבל תרגול ספציפי על שלום העובר.
דברנו על כך בשיחה הקודמת. שכמו שהרחם כלפי העובר, כך אנחנו צריכים לבנות את החברה האנושית כלפי הזוג הזה.
אורן: אז מה הם צריכים, בוא נדמה שאני וניצה הזוג, תוליך אותנו לאן שאתה רוצה, אנחנו איתך. אפילו תרגול מחשבתי, אנחנו בסדנה.
אז קודם כל אתם שומעים את כל הדברים האלה בתיאוריה. ואם הכל מובן, אז מסדרים אתכם בסדנה.
אורן: הנה התיישבנו.
ואז אתם מתחילים לדבר. אותו חומר שקודם השמענו לכם, ששמעתם, עכשיו אנחנו נותנים לכם שאלות לפי אותו חומר.
אורן: בבקשה, תן.
אילו כוחות, תחת אילו כוחות שגורמים לו להתפתח נמצא העובר. מה משפיע עליו להתפתחות טובה, ומה יכול חלילה לגרום לו התפתחות לא רצויה. אם נרחיב את המנגנון שמשפיע על העובר, למימדים יותר רחבים, זאת אומרת, לא רק הרחם של אמא, אלא המשפחה, באיזו צורה אתם צריכים להיות ביחס ביניכם, כדי לגרום על ידי הכוחות, זאת אומרת, היחסים ביניכם, יחס נכון כלפי העובר, שהוא ירגיש בעצמו שגם הרחם של אמא מקבל השפעה יפה מהיחסים ביניכם. שהתינוק הזה רצוי, שכבר עכשיו אתם מאוד אוהבים אותו, שאתם כבר מדברים אליו, שאתם מחכים לו וכולי. בקורסים האלה מעבירים זאת בצורה הרבה יותר יפה ממני כאן. אבל מדברים על כך שהם מייצבים את כוחות ההשפעה על העובר. זה כולל גם מוסיקה וכל מיני דברים שמלמדים את האישה.
אורן: יהיה יותר טוב אם תדבר אלינו.
סך הכל הזוג הזה נמצא בסביבה יותר רחבה ומושפע ממנה. מה היא הסביבה? הסביבה של הקרובים, החברים, מקומות עבודה. איך אפשר לייצב את הסביבה הזאת, כדי שהיא תשפיע בצורה יותר יפה על הזוג, ומהזוג על הרחם, ומהרחם לעובר. איך לסדר את השדה של הכוחות האלו שכולם יהיו בכיוון אחד, בכיוון הטוב והמטיב כלפי העובר הזה, הנברא? אנחנו צריכים לייצב כאן את מה שהטבע לא ייצב. הא-לוהים שכח לסדר לנו את המנגנון הזה בצורה יפה. הוא השאיר זאת לנו, אז אנחנו צריכים לעשות זאת.
אורן: אז מה אנחנו צריכים לעשות?
צריכים לעשות חברה יותר יפה, במעגל יותר רחב. גם בעבודה, גם עם הקרובים, עם הכל. ונלך עוד הלאה, גם במסגרת המדינה, ובמסגרת העולם.
אורן: איך אני עושה זאת במסגרת המדינה?
אתה חושב, כי זה כוח, הוא לא מוגבל.
אורן: אני לא צריך לעשות, אני צריך לחשוב?
ניצה: במחשבה?
ודאי. אתה לא צריך עכשיו לרוץ בכל העולם, ולארגן כאלו סדנאות.
ניצה: נרגעתי.
אורן: אז מה אני כן צריך?
אתה צריך לחשוב עד כמה שזה טוב.
אורן: מה טוב?
אם העולם כולו יהיה מסודר כמו הרחם סביב התינוק העתידי שלך. לא יותר מכך, דבר פשוט.
ניצה: לדמיין את זה?
ממה שקורה בתוך אשתך, תנסה לחשוב איך זה יהיה בכל העולם. איך אנחנו נמצאים בתוך רחם יפה, טוב, שאנחנו עיצבנו אותו.
אורן: לצייר זאת בדמיון, זו עבודה של ציור בדמיון?
כן, ולהחזיק אותו כל הזמן.
אורן: מה זה כל הזמן?
כשאתה רוצה שזה יקרה כל הזמן.
אורן: לחזור לציור הזה?
כן, אתה רוצה שכל העולם יהיה מחובר בצורה יפה, הדדית, וכולם יגרמו לכולם רק ביטחון, יחס טוב חם, הדדיות, זה מה שנקרא ערבות.
אורן: זה תרגול פרקטי?
כן, לטובת העובר שלך.
אורן: לטובת העובר?
כן, אתה עושה כך עם אשתך, חושב על העולם ואני אומר לך שזה תיקון גדול.
אורן: מה לחשוב עליו?
שיהיה לו טוב בעולם טוב, שכך אתה רוצה שיהיה. כי בסך הכל הוא בינתיים ברחם בדירה זמנית, וכשהוא יוצא החוצה, ולאיזה עולם הוא יוצא, הוא יגיד לך תודה על זה שילדת אותו?
אורן: בעולם של היום, לא.
אז אתה צריך לדאוג, הדאגה הזאת היא כבר השפעה. אתה כבר מסכים לכך. הלוואי שכל הנשים בעולם יקבלו שיחה או כמה שיחות כאלה לפני הלידה. ולא רק הנשים אלא גם הגברים.
ניצה: האם יש חשיבות לשלב של ההריון. קודם דיברת על 40 הימים הראשונים, שהם ממש העבודה של הכוחות. האם זה משמעותי מתי?
רצוי מהתקופה הראשונה לגמרי.
ניצה: ממש מהתחלה.
במשך כל תשעת החודשים, אם יש לנו אפשרות למה לא?
אורן: בינתיים יש לי רק תרגיל אחד. אני אתאר אותו ותגיד לי אם אני צריך להסתפק רק בו, או שאתה רוצה להמציא לי עוד תרגיל?
אני אמציא לך המון תרגילים, כי אני רוצה שעכשיו בזמן ההיריון, כשאתם נמצאים בידיים שלי, כי אחר כך אתם תברחו, אני רוצה להעביר לכם גם את כל התהליך קדימה. כי עכשיו אתם מוכנים לשמוע גם על תקופת ההנקה, ואחר כך על תקופת הקטנות, ואחר כך על בית הספר, הכל. אני יכול להעביר לך עכשיו את כל הגישה הזאת לחיים. שהכל זה אחד, עכשיו לא קשה לך לתפוס את הדברים האלה. זה אותו רעיון, רק שהוא יותר מתרחב, יותר עוצמתי, אבל אם אתה תופס אותו זה מה שאני צריך. בינתיים אתה משתנה, אתה נמצא בסדנאות, אתה נמצא בפעולות פנימיות, וזה מה שאני צריך לעשות. אני הופך את התהליך של לידת תינוק גשמי לתהליך הלידה הרוחני שלך, אני רק לא מספר לך את זה.
אורן: אז אל תספר לי. בינתיים נתת לי תרגול אחד לעשות בבית כל ערב עם אשתי. אני צריך לשבת לידה, ולחשוב איתה, או אפילו אולי בעבודה יבואו לי כאלה מחשבות, שאם אני רוצה שלעובר הזה שמתהווה בבטן של אשתי יהיה טוב, אני עכשיו צריך לצייר את העולם הטוב שלתוכו הוא נולד. איזה מין עולם זה, אילו מערכות יחסים יש בו, איך אנשים מתייחסים אחד לשני. אני בעצם מתנתק מתמונת העולם שאני מכיר, ואני מנסה לצייר לי את העולם הכי טוב שהייתי רוצה, אני מנסה להמחיש את האידיאל של ואהבת לרעך כמוך, כקוד החיים בעולם שאני רוצה שהילד שלי ייוולד אליו?
בטח, כי זה המצב הכי טוב כלפי העובר.
אורן: זה תרגיל מספר אחד. להיות רק בו כל הזמן? כל פעם שיש לי אפשרות לתרגל רק אותו? או שאתה רוצה לתת לי עוד תרגיל, יכול להיות שיהיה לי זמן לעוד תרגיל.
הוא היסוד של הדברים, אחר כך אנחנו בודקים האם אנחנו יכולים להיות בכך כל הזמן. ואז אתם באים ואומרים, "בשביל העובר שלנו אנחנו יכולים לחשוב כל הזמן, חיכינו לו כמה שנים, ועכשיו סוף סוף אנחנו כבר מחכים שייוולד. שהכל יהיה בסדר, שלא יהיה שום דבר. בעוד חודש אנחנו צריכים לעשות בדיקה כזאת, בעוד חודשיים כזאת, וכולי. אבל מה שאתה אומר לנו על העולם, על כל הדברים האלה אנחנו חושבים, חושבים" אתה יודע, כמו שבדרך כלל עונים. ואני אומר לכם, אם אתם רוצים שהכל יהיה בסדר, אתם חייבים לחשוב על העולם ואפילו עוד יותר מאשר על העובר. "חבריך קודמים" כך כתוב. זאת ממש בעיה, אפילו שאתה יודע שזה לטובת העובר אם תחשוב כך, אבל אלה שני כיוונים מנוגדים. איך אני אחשוב רק לטובתו, לטובתם, וזה יהיה לטובת העובר שלי, איך אני יכול? כאן מתחילה להיות ההתפתחות נגד היצר, ואני חייב לקשור את שני הכיוונים האלו כאחד. איך? פשוט מאוד, אני צריך להגיע למצב, שכולם הם כמו העוברים שלי. כולם נמצאים ברחם שלי, אני כבורא, אני כאמא, אני כרחם, והם כולם נמצאים בי. את זה אני לא אגמור בתשעה חודשים.
אורן: עוד לא הבנתי את תרגיל מספר שתיים. מה אני צריך לתרגל?
לדבר על כך בתוך המעגל, האם זה אפשרי, האם זה לא אפשרי, כמה כן?
אורן: תגדיר תרגיל מעשי לתרגול. אני גם לא יודע אם זה יהיה בתוך המעגל. נניח שאני עם אשתי. תן לנו שיעורי בית מספר שתיים.
עד כמה העולם צריך להיות מתוקן באהבה הדדית, כדי שלא יהיה הבדל בין איש לרעהו. כמו שעכשיו אין הבדל בינינו לעובר ושכך אנחנו צריכים להתייחס לכולם בעולם, הייתכן?
אורן: לא הבנתי את השאלה לדיון. זה דיון בינינו?
כן, כמה אנחנו רחוקים מלחשוב על העולם כמו על העובר שלנו.
אורן: זה לא יוריד לנו את מצב הרוח, אולי יש תרגיל שלישי?
בסדר, שיהיה מיד תרגיל שלישי.
אורן: שהוא מה?
אמנם זה דבר לא מציאותי, אבל כמו שבזמן תהליך הלידה קורה לנו נס, כך יקרה לנו נס גם עם תהליך הלידה בדרגת האדם. שכשייוולד התינוק שלי, ואני אקבל תעודת לידה, יחד איתה אני אקבל את תעודת הלידה ללידה הרוחנית שלי.
אורן: מהי הלידה הרוחנית שלי?
שאני איוולד. בינתיים במשך תשעה חודשים אני עובר קורס שבסופו גם אני נולד. במה אני נולד? בכך שאני מתחיל לגלות שנוצר בי כוח השפעה, יחס יפה לזולת.
אורן: נגמר לנו הזמן, תודה לכם שהייתם איתנו. גם אם אתם לא בהריון, יש לכם שלושה תרגילים לביצוע, תחזרו על התכנית ותתחילו לתרגל. שיהיה לנו בהצלחה, עד הפעם הבאה לידה קלה. כל טוב ולהתראות.