אם בחלקיק הראשון לא היה מידע על מה שיהיה בחלקיק האחרון, כלום לא היה מתפתח
הכוח היסודי הוא רצון לקבל, להתקיים, ליהנות. הוא נולד מהרצון לתת, להשפיע. לכן הרצון לתת ולהשפיע נקרא בורא והרצון לקבל נקרא נברא. שני כוחות ביסוד הבריאה
עוד לפני היווצרות החומר, כוח המשפיע פיתח את כוח המקבל. זו התפתחות רוחנית. בסופה, כוח המקבל נעשה הפוך מכוח המשפיע לחלוטין, שונא אותו, ולכן מתרחק ממנו, ואז שני הכוחות האלה מתחילים התפתחות גשמית בצורת חומר. דומם, צומח חי ואדם. התפתחות זו נגמרת בכך שהרצון לקבל אינו מסוגל להתמלא, ורוצה להתקרב לבורא
ההבדל בין חומר גשמי לחומר רוחני הוא שהמשיג אותו לא מרגיש את השורש שלו
אין מציאות אלא רק כלפי התופס אותה. לפי דרגות התפיסה מתגלה לו מציאות מסוימת
החיים זו הרגשת הפער בין תכונות הבורא לתכונות הנברא, זרימה של שינויים
בתמונה הסופית, יש דבקות הנברא בבורא, מתקשרים זה לזה, ממלאים זה את זה