"1000 לייקים או שאני מפיל אותו", כתב גבר מאלג'יריה בפייסבוק, לצד תמונה של פעוט מפוחד שתלוי בין שמים וארץ, מטולטל בין חלון בקומה ה-15 לבין חניון רכבים
הגולשים שלא נשארו אדישים דרשו להעמיד לדין את הגבר, ואכן השופט המקומי גזר על הנאשם שנתיים מאסר בגין סיכון הילד. לכאורה, אפשר לנשום לרווחה, אבל מקרים קיצוניים מסוג זה – עיינו ערך התאבדויות בשידור חי – מתפרסמים מדי יום.
האנושות חוזרת אל זמני רומא העתיקה, אל הימים בהם קרבות בין גלדיאטורים הסתיימו במותם, מה שנחשב לתוצאה תקינה במופע. בימינו, האמפיתיאטורנים התחלפו ברשתות חברתיות, קהל הצופים האדיר התחלף בגולשים, אולם את תשומת הלב היתרה כלום לא החליף. להפך, הנרקיסיזם והאגואיזם רק הולכים ומתעצמים. כל צימאון לעוד לייק רק מדגיש את הצורך הפנימי שלנו להכרה חברתית. רק כאשר הדוגמאות מרחיקות לכת, אז בולט עד כמה שהאווירה החברתית של ימינו מוציאה את הדחפים האגואיסטיים מהכוח אל הפועל.
אבל זהו רק שלב ביניים, תחנה אחת בתהליך של התפתחות פנימית בדרך לחיים מלאי משמעות רוחנית. הצעד הראשון בדרך להבראה הוא להעלות את המודעות למסר שחכמת הקבלה מעבירה: כוח האחדות שלנו חזק יותר מכל כוח אגואיסטי, ויש בו היכולת לתקן את המעוות. לא באנו לעולם הזה כדי שנתקשר דרך המקלדת או מסך הטאץ', אלא כדי שנפרוץ את המחיצות שמבדילות בינינו, ונתקשר בינינו מלב אל לב. כשנהפוך את הזירה האינטרנטית ואת כלל מערכות חיינו למקום התקשרות חיובי, בריא והדדי בין בני אדם, מאליו נזנח את הרשתות החברתיות המבטאות את האגו הפגום, ונתחיל לחיות ברשת הקשר הפנימית בינינו. על מסר כזה ראוי לתת לייק.