ד"ר מיכאל לייטמן

פסגת הנגב: ישראל חוזרת להיות "אור לגויים"

סביב שולחן עגול במלון "קדמא" היוקרתי בשדה בוקר מתיישבים יחדיו שישה שרי חוץ לפסגה היסטורית בנגב. במרכז יושב שר החוץ הישראלי מחוזק בשר החוץ של הממשל האמריקאי, ועימם שרי החוץ של ארבע מדינות ערביות: איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו ומצרים. המטרה היא לחזק את "הסכמי אברהם" ולעשות יד אחת נגד הסכם הגרעין האיראני.

אין כל ספק שחזית ביטחונית אחידה של מדינות המזרח התיכון יכולה להרתיע את איראן. על מדינת ישראל לעשות כל שבכוחה כדי להגן על ביטחונה – הן לחתום על הסכמים והן לחתור למפגשים מדיניים נוספים שבסופם תזכה לתמיכה אל מול האיום הגדול של טהרן.

 

 

 

ברובד פנימי יותר, אם עַם ישראל מפגין חזית רוחנית אחידה – נגד כל איום – הוא מנטרל אותו במוקדם או במאוחר. לפי חכמת הקבלה, ישראל תלויים בגורם אחד בלבד: בכוח החיבור. כלומר, בעזרת קשר רגשי והדדי בינינו, אנחנו משרטטים את תמונת המציאות שלנו, של היום ושל מחר.

מדד החיבור בעם ישראל מקרין על המצב המדיני, הביטחוני והחברתי, ורק בכוחו לגאול את העם מצרות ומייסורים. כמו שאמרו חכמים "כאשר ישראל הם כאיש אחד בלב אחד, הם כחומה בצורה בפני כוחות הרע" ("שם משמואל"), וגם "כאשר יש בישראל אהבה, אחדות ורעות בין זה לזה, אין מקום לשום פורענות לחול עליהם" ("מאור ושמש").

ולמה דווקא אנחנו, עם ישראל, יכולים לשנות את המצב? כי מלכתחילה, לפני כ-3,800 שנה, רכשנו מאברהם אבינו בבבל העתיקה את שיטת החיבור, חכמת הקבלה. הוא האב שלימד אותנו איך להתעלות מעל האגואיזם ששלט בנו, איך להתרומם מעל בלבול השפות וטמטום הדעות ולהיות מכוונים ישר לכוח העליון של הטבע. מכאן מקור שמנו: "ישראל" – קבוצה אידאולוגית המכוונת "ישר" אל ה"אל".

כל עוד איננו מאוחדים בחזית הפנימית, כלומר מקושרים חזק בלב אחד, אז טוב שהמנהיגים שלנו חותמים על הסכמים בשאר החזיתות, המדינית והביטחונית. אבל זו אפשרות שנובעת מחולשה רוחנית. לו היינו חזקים יותר מבפנים, היינו רואים תוצאות מובהקות בכל שטחי החיים.

בינתיים, גם ברובד הגשמי נראים ניצנים מתפקיד ישראל העתידי. ישראל מגלה תכונה מדינית יוצאת דופן, תוך שהיא ניצבת במרכז כל סכסוך ואיום גורליים – החל מ"פסגת הנגב" המכנסת את מדינות המזרח התיכון מול איראן, דרך התיווך בין רוסיה ואוקראינה, וכלה בביקור הנשיא בטורקיה ובמשלחת של צה"ל במרוקו.

ישראל מתברגת בהדרגה במקום הנכון לה, ובעתיד היא אף צפויה להרחיב את תפקידה הגשמי והרוחני – לגדול עד לפרלמנט בינלאומי, לסנהדרין בן-זמננו, באמצעותו היא תקשור בין כל המדינות עד שיהפכו למדינה אחת. כמו שאמר הרב קוק, "תכלית ישראל היא לאחד את העולם כולו למשפחה אחת" ("תלחש לי סוד ההוויה").

לא רק בנו יגדל דחף חיובי כזה, אלא מדינות כל העולם ירגישו בתת-הכרתן שישראל היא הגורם המחבר בין כל האומות והעמים, ללא כל קשר למנהיג הנוכחי המכהן. העולם יבקש אותנו כמתווכים, אבל לא ישנא אותנו פחות עד אשר נקיים את התפקיד הפנימי המוטל עלינו. בכך העולם יהיה עזר כנגדנו ויסייע לנו לפלס את דרכנו אל ייעודנו בעולם; ידרבן אותנו להמשיך לבצע את המלאכה המוטלת עלינו עוד מימי ההסכם המקורי עם אברהם.

✅ צפו חינם בסדרת הסרטונים על "הסיפור של עם ישראל"