ד"ר מיכאל לייטמן

פייסבוק לאן?

מה התועלת מזה שיש לנו מאות חברים בפייסבוק? מה גורם לנו לחכות בציפייה לקראת עשרות הודעות שלא הכי מעניינות אותנו? ובאופן כללי, מה התכלית בלגלוש יום יום, ולצפות בתמונות של בעלי חיים, טיולים של אנשים שאנחנו בקושי מכירים או קליפים של הכנת מאכלים?

RTX2IVBO11

צילום: רויטרס

חכמת הקבלה מלמדת אותנו שקיימת מציאות פנימית, נסתרת, בה כולנו מחוברים לנשמה כללית אחת, לגוף רוחני אדיר שמורכב מאינספור תאים שמקיימים ביניהם קשר הדדי ורציף. בשלב מסוים, נשברה הנשמה הכללית הזאת לאינספור חלקים, ועם השבירה הזאת, נעלמה גם ההכרה שלנו בקשר ההדדי הזה, קשר שממשיך להתקיים גם היום, אך ללא הרגשתנו. מאז השבירה הגדולה, אנחנו לא מפסיקים לחפש תחליפים לאותה ההרגשה השלמה שחווינו פעם, הרגשה של חיבור הדדי והרמוניה מושלמת בין כל חלקי המציאות. וכך, בכל המערכות החברתיות שיצרנו, ישנו ניסיון בלתי מודע לחפש אחר הדרך לשחזר את אותו הקשר הנעלם, אותו זיכרון מתוק ישן.

אם בתחילת דרכן, נדמה היה שהרשתות החברתיות יכולות להוות פלטפורמה וירטואלית מודרנית לשדרוג ולרענון מערכות היחסים בין בני האדם, היום אנחנו סובלים מבדידות גם בזמן הפעילות ברשתות החברתיות, והרגשת האושר הולכת ופוחתת, כפי שמעידים המחקרים. וכמו שטרנד הפוקימונים צץ ונעלם תוך זמן קצר מאוד, נראה שגם צורת הקשר הווירטואלית הנוכחית הולכת להיעלם בקרוב. כמו תמיד מתעוררת התלהבות גדולה שדועכת עם הזמן. הסיבה לכך היא שהרצון שבאדם גדל כל הזמן, גם בכמות וגם באיכות המילוי שהוא מחפש, ובקצב השינויים הנוכחי, רוב הסיכויים שהדור הבא יראה ברשתות הללו דבר מיושן ולא אטרקטיבי.

בכל מערכת חברתית פועלים שני רצונות קוטביים בו-זמנית: מצד אחד, רצון להתערבב חברתית ולהיות עם כולם, ומצד שני, רצון להישאר מוגנים בחלקה הקטנה שלנו. הקוטביות הזו חושפת צורך לחיבור אחר, מהותי, אמיתי, חיבור שלא ניתן לקיים דרך חוטי תקשורת או מדיה וירטואלית, אלא רק על ידי שדרוג רשת הקשרים בינינו לקשר עמוק ופנימי יותר.

אני מקווה שבעתיד הקרוב בני האדם יתחילו להימשך לחיבור פנימי ביניהם, אפילו בקבוצות קטנות של עד עשרה אנשים. אז תהיה תועלת אמיתית מכל אמצעי התקשורת הווירטואליים האלו, כי הם אלה שיעזרו לנו להיות יחד ברצון משותף אמיתי. בינתיים, אנחנו, חלקי האנושות שעדיין לא זכו להגיע לזה, יושבים מאחורי הצג, אלמוניים ומשוחררים כאחד, חושפים רגשות בזהות בדויה, נזהרים שלא לעשות זאת בפומבי פן ניפגע, ומוצאים מפלט לרגע. השלב הבא יהיה להוריד את המסכות ולהתחבר באמת, בלבבות.