ד"ר מיכאל לייטמן

מקובל על ההודים: מפגש בין הרב לייטמן לסוואמי ראדהאנאת

ריצ'רד סְלָבין, יהודי אמריקאי שנולד בפרברי שיקגו, נסע בצעירותו לחופשה קצרה באירופה וסיים את מסעו במערות ההימלאיה. ממחפש צעיר הפך לנזיר באשרם, מאמריקאי עירוני הפך לגורו מפורסם המנהיג קהילת חסידים גדולה, מריצ'רד סלבין הפך לראדהאנת סוואמי.

שמחתי להיפגש עימו ולגלות ששנינו כמעט בני אותו הגיל. שנינו ממשפחות שברחו מברית המועצות לשעבר בגלל רדיפות אנטישמיות ושנינו הגענו ליעד שלנו בתחילת שנות השבעים: הוא להודו ואני לישראל.

שאלתי אותו בתמימות מהי דת ההינדואיזם, והוא ענה כי "ישנם פירושים רבים, ואם לתרגם מהשפה ההודית העתיקה סנסקריט אז מדובר באמונה באל אחד, באמת האחת העליונה, באבא ואימא של כל היצורים והנבראים. אומנם ישנן ישויות רבות בעלות כוח, ביטויים רבים התומכים באותו כוח עליון אחד, אבל בסופו של דבר אנחנו סוגדים לכוח אחד", לדבריו.

"המטרה הסופית של החיים היא לחיות בהרמוניה עם חוק הטבע הזה, חוק האל הזה ולאהוב אותו", משתף אותי סוואמי בחכמת המסירות שאותה הוא מלמד המונים. "כשאנחנו אוהבים את האל אנחנו כמו משקים את השורש של העץ, וכשמשקים את העץ, המים מתפשטים לכל חלקי העץ: לענפים, לפרחים, לפירות. כשאנחנו מעוררים את האהבה בתוכנו, מתפשטת חמלה בכל היצורים".

הסכמתי לרעיונותיו, שכן כך מלמדת חכמת הקבלה, שיש כוח אחד, יחיד ומיוחד, כוח טוב ומיטיב שאין עוד מלבדו. זו הגישה שאני מלמד יום יום את מאות אלפי תלמידיי ברחבי העולם. לכן, עוד יותר הסכמתי עימו כשדיבר על האגו כגורם העיקרי שמפריע לאדם לגלות את הכוח האחד.

"המוח שלנו הוא כמו מראה", מספר ראדהאנת סוואמי; "כשאתה מסתכל על הראי אתה רוצה לראות את עצמך, אבל אם הראי מכוסה באבק ולכלוך אז רק הם נראים לנו. האבק והלכלוך הם האנוכיות שלנו – האהבה העצמית, הכעס, הקנאה, תאוות הבצע והיוהרה שמביאים לחוסר אמון בין בני האדם, לחוסר יושרה, לאכזריות. וכשכולנו רוצים לשלוט וליהנות, אנחנו בקונפליקט. לכן, רק כשמבינים שהבורא שולט ושההנאה האמיתית מגיעה משירות ונתינה לבורא, ל'ילדים של הבורא', רק אז יכול להיות שלום".

השאלה המהותית שהייתה לי אל הגורו היא איך משיגים את הכוח העליון, הכוח האחד? איך מתעלים מעל האגו? וכאן, למרות שסוואמי ואני מדברים באותן מילים ונדמה שאנחנו מסכימים על אותם עקרונות, הדרך שלנו שונה, וכך גם רמת ההשגה הרוחנית. סוואמי רואה במדיטציה, ביוגה ובשימוש במנטרות דרך לטיהור. הוא רואה במנהגים מורליים מוסריים שונים דרך חיים לשירות האחר, דרך לנקות את הראי שבראש.

זיכוך האגו – כפי שהיה נהוג בקרב המקובלים לפני אלפי שנים ובא לידי ביטוי במסכת אבות (ו, ד): "פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה…" – אינו פועל יותר בדור העב והגס שלנו. לכן כבר לפני כשלושת אלפים שנה ערכו החכמים תיקונים רוחניים וקבעו שאין לצמצם את האגו, אלא להתעלות מעליו. איך? בעזרת "המאור המחזיר למוטב" – הכוח החיובי שקיים בטבע ומתגלה מתוך רצון להתחבר זה עם זה בהדדיות, כפי שמלמדת חכמת הקבלה.

המפגש היה ידידותי וסמלי בלבד, כך שלא הייתה מטרה של ממש לברר לעומק ולהשוות בין השיטות שלנו. סוואמי הוא נשמה קרובה והרגשתי איך היהודי שבו מדבר מגרונו. הוא איש מעניין, רהוט, פשוט ועם צחוק מתגלגל.

אני מודה לך סוואמי על קבלת הפנים החמה, על הכבוד שרחשת לנו ועל שהואלת ללוות אותנו ברחובות העיר, מעשה שבדיעבד גילינו שאינך נוהג לעשות ומעולם לא נהגת כך, אבל ככה זה כשלרגע הרגשנו משפחה.