עם איזה פוטנציאל נולד התינוק? כיצד משפיעים ההורים על התפתחות העובר? מדוע אסור לדכא ילדים? בואו נלמד כמה דברים חדשים.
כאשר אישה נכנסת להיריון חשוב מאוד שתשים לב למה שהיא שומעת, לומדת, מרגישה. כל מה שעובר בה, מתקבל גם אצל העובר שלה. בנוסף להזנה הגשמית, היא מזינה את העובר שלה גם מבחינה רוחנית. הכול הוא מקבל ממנה. כך מלמדת החכמה העתיקה של הקבלה, שמתארת בפרוטרוט את כל שלבי התפתחות העובר.
ההתפתחות התוך-רחמית איננה רק התפתחות של גוש בשר לכדי יצור בעל ידיים, רגליים ושאר איברי הגוף הפנימיים והחיצוניים. דרך אמו, מכין הטבע את היצור הזה לחיים גם בצורה שכלית, נפשית, פנימית. למעשה אין באדם יותר ממה שקיבל מהטבע, דרך טיפת הזרע של אביו ודרך גופה של אמו. כל ההתפתחות שהוא יעבור בעתיד תהיה רק תוספת למטען הזה שספג מהוריו. תהיה זו טעות לחשוב שנוכל לפתח את התינוק הרך שנולד לנו כיצד שרק נרצה. זה לא ילך. לראייה, הילדים שלנו שונים זה מזה, אפילו אם קיבלו את אותו החינוך וגדלו באותה הסביבה.
כאשר עובר נמצא בתוך רחמה של אמו הוא מרגיש אותה. גם בתוך הרחם הוא נמצא בקליטה חושית של הסביבה, וכל מה שהוא קולט נותר בזיכרון שלו. אמנם אנחנו לא יודעים להוציא את זה מהזיכרון, אבל זה נמצא בנו. שום דבר לא נעלם. העובר לומד את הסביבה, מה קורה, מה עושים עמו. הכול הוא יודע. אפילו שהוא מגיב באופן כלשהו, לדוגמה כשהוא צורח בתהליך הלידה, הוא מודע לכך שהוא צורח. אבל כל הידע הזה שעמו הוא נולד נסגר, כאשר העולם החיצון מתחיל ללחוץ עליו. עד גיל שנתיים, העולם מביא לו כל מיני התרשמויות, ומדכא את אותה הרגשה פנימית שעמה הוא נולד.
תינוק שזה עתה נולד פתוח לקליטה, אפילו יותר מאדם בוגר. הקליטה שלו מתבצעת לא דרך חמשת החושים שעדיין אינם מפותחים אצלו, אלא דרך חושיו הפנימיים. לצורך העניין, נגדיר את החושים הפנימיים האלה בפשטות כחמשת חושי הנשמה, שאותה יהיה עליו לפתח בעצמו בהמשך חייו כאדם בוגר. פיתוח הנשמה הזו ממצבה המינימלי והלאה יהיה כבר תלוי בו עצמו, כלומר נתון לבחירתו החופשית. אם יממש את ההזדמנות שלו, הנשמה שלו תמשיך להתפתח. למעשה, לשם כך אנחנו חיים, כדי לפתח את הנשמה, לא כדי להאכיל את הגוף שלנו.
פיתוח הנשמה באופן מודע מתחיל בתנאי שמתעוררות שאלות קיומיות באדם. לשם מה אנחנו חיים? מהי הסיבה לקיום שלנו? מהי המטרה? כבר בגילאים צעירים ילדים שואלים שאלות כאלה, למה אנחנו חיים, למה מתים? זה מדאיג אותם. חלקם שואלים מתוך סוג של פחד, אחרים מתוך משיכה לגלות את מהות החיים. יש בזה הבחנות רבות. רוב הילדים לומדים להתעלם מהשאלות האלה, אבל בחלק מהם השאלות ממשיכות להתקיים, לעתים באופן תת-הכרתי. הם הופכים לבני נוער ולאנשים בוגרים, והשאלה הקיומית בעינה עומדת. אדם כזה חש שהוא חייב לפצח את סוד החיים, ובלי זה הוא מרגיש ריק.
כל עיסוק שאליו נמשך האדם במהלך חייו מיועד לקדם אותו במשהו לעבר חיפוש מהות החיים. אנשים שונים נמשכים לתחומי ידע שונים מכיוון שכל אחד מהם מכוון בצורה מיוחדת לפיתוח הנשמה שלו. הנשמה שלנו כאילו מכוונת אותנו ללמוד דברים שדרכם נתקרב לשאלות ולתשובות על מהות החיים. לכל אחד יש דרך מיוחדת לגלות את הנשמה שלו. לכן, במהלך שנות התפתחותו אסור לדכא את הילד. יש לתת לו אפשרות להתפתח במה שהוא רוצה. אם הוא לא נמשך לתחום ידע מסוים, לספורט או למוזיקה לצורך הדוגמה, לא כדאי ללחוץ עליו. לעומת זאת, כן מומלץ לאפשר לו לעסוק במה שמסקרן אותו. אם הוא נמשך ללמוד משהו מסוים, נהדר, אפשרו לו לטעום ולבדוק אם זה באמת הכיוון שלו. בסופו של דבר, הנשמה שלו מכוונת אותו ללמוד ולעסוק בדברים שיקדמו את התפתחותו.
בסוף תהליך ההתפתחות הזה שיכול להימשך על פני דורות, האדם מתעורר ונמשך על ידי הנשמה שלו לדעת מה קורה מחוץ לחיי הגוף, מה קורה לפני הלידה ומה אחרי המוות. הנשמה מושכת את האדם לגלות ממד אחר שנקרא ממד רוחני. איך מגיעים אליו? האדם צריך לצאת מעצמו. למה הכוונה? כולנו חיים בתוך עצמנו, בתוך "רצון לקבל", לתפוס, להתמלא בכל מיני מילויים מכולם לטובת עצמנו. הקיום בממד הרוחני מתנהל בכוח הפוך, בכוח של השפעה טובה, נתינה ואהבה. כדי להתעלות לממד הרוחני אדם צריך לעבור שינוי פנימי הנקרא פיתוח הנשמה. במסגרת השינוי הזה, הרצון שמניע את האדם משתנה מרצון לקבל לעצמו לרצון לתת לכולם.
אם כיוונתי את עצמי לכך שאני רוצה למלא את האחרים, לאהוב אותם, להשפיע להם כל טוב, ואכן השגתי זאת, זה נקרא שאני משיג חיים רוחניים, עליונים, נצחיים. הרצון לקבל שלי הוא מוגבל ולכן גם מת, ולעומת זאת, כשאני רוכש רצון להשפיע אני כמו יוצא מעצמי וחי בתוך האחרים. בכך אני הופך להיות נצחי ושלם. עוד במהלך קיומי בחיים האלה, עליי להשיג את החיים הרוחניים. על כך נאמר "עולמך תראה בחייך".
פיתוח הנשמה פירושו פיתוח הקשר שלה עם האחרים, במטרה להביא את כל הנשמות למצב שבו הן שוב יהיו נשמה אחת, גדולה, חזקה ומאוחדת. חיים רוחניים הם לא אי שם בעננים, אלא בהחלפת המגמה, במקום לקבל – להשפיע, במקום לשנוא – לאהוב. לשם כך עלינו ללמוד להתקשר לאחרים באהבה במקום להיבדל, ללמוד להתחבר. ואז נגלה, שבקשרים החדשים בינינו מסתתר לו סוד החיים.