ד"ר מיכאל לייטמן

ימנים, שמאלנים ומיואשים

עונת הבחירות החלה וגלים ראשונים של סיסמאות מכים בנו באמצעי המדיה. כמו נחילי המדוזות הצובאים על חופי ישראל, כך גם פוליטיקאים ואזרחים מכל הקשת הפוליטית נערכים לצרוב זה את זה עד כאב.

מה שמפיל ממשלה אחרי ממשלה זה הפילוג בינינו – הפילוג בקרב העם, הפילוג בין הפוליטיקאים ופילוג בין העם ליושבים בראשו. האחד מזין את השני והפילוג גובר וחוגג. הפילוג בעם ישראל הוא בעיה מהותית וחמורה יותר, בעיה שמאיימת על קיומנו. הפילוג בממשלה משקף כתמונת ראי את הפילוג בעם, או יותר נכון את העם שמרשה לממשלה להיות בפילוג בשם המשחק "פוליטיקה".

בסבב הבחירות הזה הפילוג כל כך גדול עד שרואים שגם בקרב גושים כאלה ואחרים שאין רצון להתחבר למען הצלחה משותפת. האבסורד הוא שבחזית כל קמפיין וכל נאום חוצב להבות של אחד מנבחרי העם מופיעה המילה "אחדות".

המפלגה (מלשון פילוג, כן?) מבטיחה לנו איחוד, והאוזן היהודית הרגישה למילה איחוד, מוקסמת ממנו לרגע למרות שברור לכולם שמדובר בסיסמה נבובה. מי באמת מאמין לכך ולמי בכלל אכפת? אבל כולנו ממשיכים לשחק את המשחק.

 

המאבק בין ימין לשמאל נובע מהטבע. בטבע יש שני כוחות עיקריים, ימין ושמאל, והם מנוגדים זה לזה בשורשם. מכאן שבין שתי העמדות המנוגדות תמיד יתגלו חילוקי דעות, כל אחד חושב שהצדק עימו. אי-אפשר לבטל או להחליש כוח אחד ולחזק כוח שני. הטבע בנו משני כוחות מנוגדים שמשלימים זה את זה, "כיתרון האור מן החושך". לכן חשוב להשאיר את המרחב לכל אחת מהעמדות.

אפשר לדבר יפה על לכבד אחד את דעתו של האחר, להכיל זה את זה, אבל בפועל אין לנו תרבות שמחנכת ליחס כזה, אין לנו ניסיון, ובכלל החברה הישראלית לא בנויה לכך, זה בלתי אפשרי. אנחנו כל כך מנוגדים, לכל אחד רצון עז למלוך באחרים, שגם אם מישהו ינסה להתקרב לאחר, הוא לא יצליח, מישהו כבר ישים לו רגל בדרך.

במצב המדיני, החברתי, הרוחני של עם ישראל, ספק רב אם נזכה בקרוב לראות שינוי כזה מתחולל. אולי בעתיד, כשיתגלו בינינו עוד צרות מבית, והעם ירגיש מעמסה רגשית ולחצים בלתי פוסקים גם מצד אומות העולם, הוא יוכל להפעיל את הלחצים האלה על נבחריו, לחייב את שני הפלגים המרכזיים להגיע להסכמה ציבורית, להחלטה משותפת, לכבוד הדדי ולפעול למען כולם מעל שלל הדעות המנוגדות.

לשם כך צריך כוח אחר מכוח הכסף שמניע את גלגלי התעמולה. כאן נדרש כוח החיבור של עם ישראל, כוח רוחני, ייחודי, כוח עליון שמתעורר כתוצאה ממאמץ לעורר רצון להידמות לחוקי הטבע המוחלטים. עלינו לגלות נטייה דקה לכוח האיחוד הרוחני בינינו, מתוכו נקבל שכל עליון איך לנהוג נכון.

חכמת הקבלה מלמדת אותנו שאם היינו מתחילים לפעול במקצת לקראת איחוד אמיתי – לא איחוד מלאכותי וצבוע כמו שמובטח לנו בפרסומות – אז היינו מרגישים חסרי כוחות לכך, היינו מכירים בטבע הרע והאגואיסטי שלנו, יצר טבעי והרסני כשלא מרסנים אותו, ומאותה נקודת שבירה היינו מבקשים עזרה. היינו מיישמים הלכה למעשה את ערך הוויתור, מגלים אהדה וערבות הדדית ופונים בתפילה עמוקה לכוח העליון של הטבע, שיעזור לנו לעשות בחירות נכונות בחיים.

✅ צפו חינם בסדרת קורסים מבית "קבלה לעם "