ד"ר מיכאל לייטמן

יחסים זהב

הכינוי "באזל 3" כנראה אינו מוכר למרביתנו, אבל עבור העוסקים במערכת הפיננסית והבנקאית באזל 3 הוא שם קוד להתפכחות שהגיעה לאחר הטראומה שחווינו כולנו במשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008

באזל 3 הוא תקן מחייב שקבע הבנק המרכזי שממוקם בבאזל, שווייץ. מאז 2011 מיישמים בנקים ברחבי העולם את התקן, כחלק מתוכנית לחיזוק יציבותם בפני משברים ואתגרים פיננסיים.

החודש נכנס לתוקף סעיף חדש של באזל 3: שודרג מעמדו של הזהב המוחזק במאזני המערכת הבנקאית. מעתה נחשב הזהב נכס בטוח מדרגה ראשונה והוא ישוערך במאה אחוז משווי השוק שלו, לעומת חמישים אחוז עד כה. במילים אחרות, הזהב עלה בערכו הפיננסי על חשבונם של אגרות חוב וניירות ערך למיניהם, שמאחוריהם לא עומד נכס של ממש. 

האנליסטים של היום תוהים אם העולם מתקרב שוב ל"תקן הזהב", מדיניות לפיה כל דולר מוצמד ומגובה בזהב ששוכן במרתפי הבנקים המרכזיים. בנקים מובילים החלו להגדיל את מלאי הזהב שלהם, ויש החוזים שמחירו של הזהב צפוי לעלות משמעותית.

אבל גם אחרי רפורמת הזהב של באזל 3 תיוותר המערכת הכלכלית אינטרסנטית ואגואיסטית כפי שהייתה. היא תמשיך לתגמל את מי שמצליח לנצל את השחקנים האחרים ולרכז בידיו כוח ושליטה. עם זאת, רפורמת הזהב מהווה חוליה חשובה בדרך לשינוי הסדר החברתי-כלכלי: ההכרה בכך שיש לעגן ולקבע את מערכת היחסים הכלכלית בין בני האדם במשאבי הטבע המוחשיים והמוגבלים. 

ההתנתקות מתקן הזהב אפשרה פריחה משוללת רסן של כלכלה פיננסית בעיקרה, מבוססת חוב ועתירת סיכונים ומשברים תכופים. האפשרות של אימוץ מחודש של תקן הזהב מצביעה על הצורך לחזור לשפיות; להוציא את האוויר מהכלכלה המלאכותית והמנופחת, ולהחזיר יציבות למערכת כולה. 

זהו שלב משמעותי בדרך לייסוד כלכלה חדשה, מאוזנת, צודקת ומציאותית. כלכלה שמטרתה לשרת את האדם ואת ההתפתחות החברתית והאישית שלנו, כלכלה שתשרת אותנו במקום שאנחנו נשרת אותה, כלכלה שתאפשר את צמיחת האדם, במקום שתתמקד בצמיחת התוצר ובפריחת הבורסות.

אפשר להעמיק ולהסתכל על שדרוג מעמדו של הזהב כמעין תרגיל המכין אותנו לסדר חדש ואמיתי יותר. 

בעתיד, מסבירה חכמת הקבלה, ההתפתחות הטבעית תביא אותנו למציאות שבה הרוח תתעלה על החומר. אם היום אנחנו שקועים בחומריות והעיסוק בכסף הפך ל"מילוי הרוחני" שלנו, בעתיד ישאף האדם לסיפוקים איכותיים ונעלים מאלה שהכסף הנוכחי מסוגל לגרום לנו. סיפוקים רוחניים שנובעים מהשתתפות בריאה בחברה מתוקנת שבה כל הפרטים מקושרים יחד בדאגה הדדית.

מה עתיד החומר בחברה כזו? כבודו במקומו יונח. החומריות תשרת את ההתפתחות החברתית והרוחנית ותהיה מעוגנת היטב. החברה העתידית תספק את כל צרכיו החומריים של האדם והוא יקבל סיפוק רוחני עילאי דרך תרומתו לחברה. זה יהיה הזהב האמיתי. על חברה כזו כתב בהרחבה המקובל הרב יהודה אשלג בכתביו "הדור האחרון", ונשאף כולנו להגיע לשם.