ד"ר מיכאל לייטמן

הפסגה ההיסטורית בסינגפור: צעד נוסף בשינוי הסדר העולמי שמוביל טראמפ

מנקודת מבטו של טראמפ, הפסגה ההיסטורית בסינגפור עשויה להפוך אותו למועמד מוביל לקבלת פרס נובל לשלום. פיוס עם צפון-קוריאה והבאתה לפירוק מנשקה הגרעיני זו תועלת מובהקת לו ולאמריקה. אם יצליח בכך, יעשה היסטוריה שקודמיו לא חלמו עליה

תמונה: רויטרס

טראמפ מקפץ מפסגה לפסגה. מפסגת ה-7G בקנדה אל פסגת המאה בסינגפור. הרוח הטראמפית נושבת עימו. כשם ששבר את הכלים במפגש החשוב ביותר של ארגון המדינות המתועשות וסירב לחתום על הצהרת 7G לשמירה על סחר הוגן בטענה שארה"ב מנוצלת, כך יגיע אל המפגש עם שליט צפון-קוריאה ויברר מיד, בסגנונו החד והלא מתפשר: מה הדיל הטוב ביותר שייצא לי מכאן? איש העסקים טראמפ מגיע בטוח בעצמו, "תוך דקה אדע אם הוא רציני", אומר על יריבו קים.

נכון לכתיבת שורות אלה, לא ברור לאיש כיצד תסתיים הפגישה במלון "קפלה" היוקרתי בסינגפור, אך דבר אחד בטוח: אם המהלך תלוי בטראמפ, כוונותיו לא ישתנו במהרה, והוא יגרור את קים ואת מעצמתו הצפון-קוריאנית לגישתו העסקית-מעשית של תן וקח. ממילא העם ישמח לוותר על העיסוק בנשק ולהתגייס לטובת פריחה כלכלית, כך שהלחץ לרתימת המנהיג העליון של צפון-קוריאה כבר קיים באוויר. יתרה מזאת: בדרכו הממולחת, טראמפ יאלץ את מדינות אסיה ואירופה להכין את הצ'ק לקים כדי שיסכים לפרק את נשקו. 

לא לחינם טראמפ הפך לגיבור עולמי. הוא מייצג עמדה מנוגדת לגישה שמכתיבה את הסדר הפוליטי והכלכלי בעולם. די להביט בתמונה מהוועידה האחרונה בקנדה, היא חוסכת אלף מילים ומלמדת על מערכת היחסים המורכבת בין הגישה העסקית-מעשית-עקשנית של טראמפ לבין הקהילה הבינלאומית. גישתו הבריאה והמבוררת של טראמפ מקבעת מחדש יחסי תן-קח רציונליים: כעת, כל מדינה מבינה בקלות מה מגיע לה לקבל ומה עליה לתת בתמורה.

אנליטיקנים רבים יטענו כי טראמפ זורע מתח רב וסכסוכים בין המדינות, אך למעשה טראמפ עומד בדרכם של שחקנים גלובליים ומונע מהם להעמיק את אי-היציבות הגלובלית בכסות מזויפת של אחדות גלובלית, ולנשל את הציבור מכספיו. מהלכיו פורמים קשרים בינלאומיים או מונעים מהם להתחזק – וזו מתוך שאיפה טבעית לשמר את היתרון התחרותי של ארה"ב. בדרכו, הוא מוביל את העולם לתהליך של איפוס, לניעור מאידאולוגיות ריקות שדבקו בחברה ובכלכלה העולמית לאורך השנים, ומתרבות של "תקינות פוליטית" שמעוותת את המציאות.

הנשיא האמריקני אינו מודע בהכרח לעוצמת תגובת השרשרת הסבוכה שאותה הוא מעורר. הוא אף אינו מבין את גודל התפנית המתחוללת באנושות, על אחת כמה וכמה את תפקידו בתוכה. האמת היא שגם אנחנו בקושי תופסים את גודל השינוי שאנו ניצבים בפניו. מיום ליום העולם צועד לעבר קשר גלובלי-אינטגרלי הדוק, וככל שהאמת הזו מתגלה – השקר האגואיסטי בולט לחוץ. כך ברור יותר שלחברה האנושית נדרש בסיס התקשרות חדש בין בני אדם ובין מדינות, אתחול לתוכנה הקיימת – וטראמפ הוא האיש שלוחץ בחוזקה על כפתור ההפעלה.