נשים יודעות בדיוק מה הן רוצות בבית, מכל אחד ואחד מבני המשפחה, והבית מתנהל לתפארת בהתאם לחיוך מעודד או למבט זועם. גם בלי לומר מילה מרגיש הבעל לא בנוח לשבת בבטלה. זו לא המצאה מודרנית, זה מובנה כך מצד הטבע, מראשית הקיום.
אם כך, למה נשים אינן יכולות לפעול באופן דומה כלפי המדינה? למה האישה לא יכולה לצאת לפעולה, לבוא לממשלה, לפנות אל כל העם כמו היה המשפחה שלה, בבית הפרטי שלה, ולהתחיל לנהל אותו? מה קורה כאן? למה אישה לא יכולה לעמוד בראש החברה ולארגן אותה? מה הבעיה?
התשובה: מפני שנשים אינן מחוברות.
אישה היא יחידה עצמאית מושלמת כלפי הבית שלה. אבל כשמדובר במדינה, בעם, האישה צריכה להיות כלולה מכל הנשים כולן. אם נשים היו מתאגדות יחד ומחליטות: "בואו ניקח את הגברים שלנו בידיים", אתם מבינים איזה גן-עדן היה נהיה? איזה שקט היה משתרר פה ואיזו שלווה?
היינו מקבלים מדינה מתוקנת, שהגברים היו עובדים בה, עושים כל מה שנדרש (בלי לקטר), והיו מפחדים ממה שיגידו הנשים. "תעשו טוב את העבודה", הם היו אומרים אחד לשני, "יחד, כדי שהן יסתכלו עלינו בעין יפה". כך זה היה. בשיא הרצינות, אלה הם חוקי הטבע. ושוב, מה הבעיה? נשים אינן מחוברות ביניהן, ובמקום להתאגד יחד, הן נמצאות בתחרות זו עם זו מי הכי יפה בעיר, מי הכי טובה והכי שווה.
גם גברים אוהבים לשלוט. אבל אצלם עניין השליטה הוא כמו משחק או צעצוע. תנו להם צעצוע אחר ביד, הם יזרקו אותו ויעברו לשני. אצל נשים הרצון והיכולת לשלוט טבועות בהן כחלק בלתי נפרד מהתוכנה. יוצא כך, שגברים לא יכולים לסדר את הבלגן, בגלל שאצלם הכול משחק. ונשים לא יכולות, בגלל שיש ביניהן שנאה, דחייה זו מזו, וכל אחת מסתכלת בעין עקומה על השאר.
הפתרון? חיבור. כל התבלין שצריך להוסיף לעולם, כדי שיהיה מסביר פנים מאיר וחם, זו שיטה שיכולה לחבר בין נשים עד שיהיו כאחת – בראש אחד, בלב אחד. אישה אחת. החיבור ביניהן חשוב יותר מהצורה האגואיסטית הקטנה המסריחה שבוערת בכל אחת. האיחוד ביניהן צריך להיות כזה שלא בא לשלול מישהו (או מישהי), לדכא או להצליף בגורם חיצון. אלא החיבור ביניהן צריך להיות מכוון לייחוד, להקמת בית טוב, חדש, שבו כל הנשים דואגות יחד לכולם, לבית, למדינה. כי מהי מדינה? סך הכול אוסף של משפחות.
השיטה הזאת לחיבור היא חכמת הקבלה. היא קיימת ונמצאת ביסודה של החברה הישראלית ורשומה במקורותיו. היא נכתבה לפני אלפי שנים, לפני דורות רבים, ואני מקווה שיבוא הזמן שנשות האומה יפנו לחפש בה את הדרך ויתחילו לקיים אותה כלשונה, עד ש"על כל הפשעים תכסה האהבה", והיא תשלוט בעולם.