האווירה הליברלית חסרת המעצורים מקנה לנו חופש ללא גבולות. אם נרצה בכך או לא, אנחנו אלה שמשדרים זאת לדור הצעיר, שלוקח אותם צעד אחד קדימה ופורק כל עול. בחלק מן המקרים זה עלול לגרום לו לנזק חמור. מהם גבולות החופש שעלינו להציב לילדינו ולנו, ומה הצעד הראשון לכך? הרב לייטמן משיב
הקסם על ים כנרת התנפץ במהלך חופשת חג הפסח. הסמל הלאומי הפך לטרגי כאשר שלושה צעירים שהגיעו לבלות על חופיה הפסטורליים של הכנרת, נסחפו על מזרן ים וטבעו למוות.
מאות המתנדבים והשוטרים שנכחו באזור וסייעו ברוחב לב בחיפוש אחר הנעדרים, נחרדו ממחזה אחד: במרחק של מטרים ספורים ממוקד החיפושים החגיגה נמשכה. צעירים רבים שוטטו עם כוס שתייה ביד, בקבוקי אלכוהול רבים פזורים סביבם, ורובם – כך נראה – היו שיכורים לחלוטין או מסוממים. דודו של אחד הנערים פנה ללב ההורים בריאיון לערוץ 10: "תחזירו את הילדים שלכם, עדיף שהם יבכו יום אחד, מאשר שאתם תבכו כל החיים".
"במרחק של מטרים ספורים ממוקד החיפושים החגיגה נמשכה. צעירים רבים שוטטו עם כוס שתייה ביד ורובם – כך נראה – היו שיכורים לחלוטין או מסוממים" (צילום: פלאש 90)
אין צל של ספק, אנחנו אוהבים את הילדים שלנו אהבת נפש, מוכנים להקריב למענם הכול, וכן, מוכנים גם להתפשר מעט כדי שיֵצאו לבלות בכנרת ולשתות כוסית משקה קטנה, אם זה מה שעושה אותם מאושרים. אבל ילדים הם ילדים, ותחת השפעה רבה של בני גילם, ללא כל גבולות מצדנו, אי אפשר למנוע או לצפות מהם לנהוג אחרת. עם כל הכאב שבדבר, הבעיה מתחילה בנו כהורים. החופש, השחרור והמתירנות הם תוצאה של חינוך; כבוגרים שידרנו להם כך, או לפחות נתנו להם לגדול באווירה חסרת מעצורים. נכון, כולנו היינו כאלה, ולמעשה גם אנחנו קורבנות. אבל בדורנו, כשהחופש פורץ גבולות, עלינו להציב מגבלות לפני שיהיה מאוחר מדי.
מעידן של בערות לעידן הנאורות
הגישה לחופש, השאיפה לליברליזם, התקווה לקדמה, לא התחילו אתמול, לא לפני עשור ולא לפני מאה שנה. הן התחילו אי שם בשלהי המאה ה-17 בצרפת עם תחילתו של עידן הנאורות. תנועה אמיצה של אינטלקטואלים החלה להוביל את העולם מחֶשכת ימי הביניים, שנמשכה תקופה ארוכה, אל פתיחות תרבותית וסובלנות.
"ואחרי דורות ה-X, ה-Y וה-Z, לא ידוע כלל לאן נמשיך מכאן". (צילום: פלאש 90)
הם חשבו שהפתרון לכל חוליי העולם נעוץ בחשיבה רציונלית. שטוב יהיה להעניק לאדם חופש מלא לעשות כרצונו, לאפשר לו לטעום מכל תאווה שמתעוררת בו, ואף להגן על הדרישות שלו ולעגן אותן בחוק. כשהחבל התרופף, החל להתפתח האינדיבידואל שבאדם בקצב מסחרר, והוא ניסה צורות חיים שונות ומשונות. ההוגים האמינו כי האדם, מתוך טבעו האגואיסטי, ילמד על בשרו מה טוב ומה לא, יצבור ניסיון בחיים, ובתוך כך ידע להציב לעצמו גבולות ברורים. אם כן, למה לא לשחרר מעט את הרסן שלוחץ עליו?
ככל שהלכו ופחתו הדרישות כלפי האזרחים, כשספר החוקים קיבל צביון חדש וכשרוב מדינות המערב הטמיעו גישה דומה בקרב אזרחיהן – הפתיחות ניצחה. לא עבר זמן רב והתיאוריה הליברלית שימשה בסיס למהפכה האמריקאית ולמהפכה הצרפתית, כמו גם לעלייתם של הקפיטליזם והבורגנות. השוויון הפך לערך עליון, ופתאום, התחילו להתייחס ברחשי כבוד לכל אחד ואחת, והחל שיח המלווה ברגישות יתרה על מתן זכויות שוות לכל מגדר, תרבות, קהילה ומיעוט. כן, גם לנו היהודים. ההמון נטש את הדתות, והן מצדן הפכו קנאיות וקיצוניות כלפי מאמיניהן לשעבר.
"ככל שהלכו ופחתו הדרישות כלפי האזרחים, כשספר החוקים קיבל צביון חדש וכשרוב מדינות המערב הטמיעו גישה דומה בקרב אזרחיהן – הפתיחות ניצחה". (צילום: פלאש 90)
האינדיבידואל לא פסק מלהתפתח, והוא המשיך במסע של ניתוק מן הכלל אל הפרט עד לימינו. התא המשפחתי התפורר, המחויבות דעכה וכל איש הישר בעיניו עשה. גם הטכנולוגיה המשוכללת לא בלמה את ההידרדרות. כך למשל, האינטרנט במקום לשמש כלי להתקשרות חיובית, רק האיץ את תרבות ההפקרות, ואחרי דורות ה-X, ה-Y וה-Z, לא ידוע כלל לאן נמשיך מכאן. כך קרה, שהאופציה המהירה והקלה לצאת מעצמנו, ולו רק לרגע, היא השימוש (המופרז) באלכוהול ובסמים.
מעולם פרוגרסיבי לעולם רגרסיבי
האירוע שהתרחש בחופי הכנרת, לדוגמה, מסמל את שקיעתה של החברה כולה. כשהדור הצעיר ממלא את עולמו בסמים ובאלכוהול, או/ו מתמכר לפורנו ולגלישה סתמית ברשתות החברתיות, עלינו לנתב את הדברים למקום הנכון כדי למנוע את האסון הבא. ההתנהגות האנוכית הטבעית שלנו ברורה לי היטב. אנחנו לא נקום ונפעל באופן מיידי, אלא רק כאשר תיגדש הסאה. אולם, האם לא עדיף לפעול כאן ועכשיו מאשר לבַכות את העבר?
"כשהדור הצעיר ממלא את עולמו בסמים ובאלכוהול, או/ו מתמכר לפורנו ולגלישה סתמית ברשתות החברתיות, עלינו לנתב את הדברים למקום הנכון כדי למנוע את האסון הבא". (צילום: פלאש 90)
במקום לתת למפלגות לקדם לגליזציה לסמים, לדוגמה, עלינו לעשות יד אחת ולחשוב איך להקנות לילדים שלנו ערכים נעלים יותר. ללמד אותם ולעזור להם לרסן את האגו ההרסני, וכן לתת מענה להתפתחותם האנושית, כדי למלא את הנשמה שלהם ברוחניות. דווקא מתוך הדור האדיש וקהה החושים הזה, כביכול, עתידות להתפרץ שאלות על משמעות החיים. שאלות שיפתחו להם צוהר לעולם עמוק יותר מזה שאנחנו מורגלים אליו. אבל עד שזה יקרה, אנחנו חייבים להסביר להם מה קורה להם, מה התועלת בהתפתחות שהם עוברים וממה נובע חוסר היכולת שלהם לספק את עצמם. לשם כך, גם אנו נדרשים ללמוד קצת יותר על החיים ועל מטרת החיים.
הצעד הראשון בדרך להבראת החברה הוא להעלות את המודעות למסר שחכמת הקבלה מעבירה: כוח האחדות שלנו חזק יותר מכל כוח אינדיבידואלי, ויש בו היכולת לתקן את המעוות. המסר פונה לכולנו כאחד: הורים, ילדים והחברה בכללה – כולנו ניזונים מאותה אווירה. בשנותיהם הראשונות של הילדים, כל עוד הם מקשיבים לנו, עלינו להדגיש להם מה טוב ומה רע ולכוון אותם להתקשר יחד, במקום להתכנס בתוך עצמם. אך מרגע שגדלו צריך להיות לצדם בכל פלטפורמה אפשרית ולדבר בשפתם.
"הצעד הראשון בדרך להבראת החברה הוא להעלות את המודעות למסר שחכמת הקבלה מעבירה: כוח האחדות שלנו חזק יותר מכל כוח אינדיבידואלי, ויש בו היכולת לתקן את המעוות". (צילום: ענבל מרמריס)
יתר על כן, גם בנו, תוצרתו של הליברליזם חסר המעצורים, יש מקום שמקל ראש, כוח הגנתי שעוצם עין וחושב ש"לי זה לא יקרה". לכן חובה עלינו לפעול יחד ולעודד זה את זה. להתחיל בתהליך ארוך-טווח שבסופו נוביל רפורמה חברתית-חינוכית. לחנך את עצמנו מחדש ולהבין כי חופש במלוא מובן המילה אינו מועיל לאף ילד או ילדה. וכן, לא הכול מותר, אלא יש להציב גבולות ברורים. מסגרת נכונה תשמור אותנו מכוונים אל מקור האושר שלנו: כוח האחדות שטמון בחברה. ככל שנתמיד לפרסם לכלל החברה שהחוסן שלנו נובע מכוח החיבור בינינו, כך ניטיב עם עצמנו ועם ילדינו. הסביבה תמתן את כולנו, הורים כילדים, ונדע להפוך יחד את סם המוות לסם החיים.