למרות שנעשינו מקושרים ותלויים זה בזה ברמה הגלובלית, המאפיינים הבולטים בהתנהגותנו הם עדיין אנוכיות ורדיפה אחר ההצלחה האישית. התלות ההדדית בינינו אמנם הפכה לעובדת חיים, אבל אנחנו, צורת החשיבה שלנו והערכים החברתיים שלנו עדיין שבויים בפרדיגמה הישנה.
כדי לצאת מהמשברים הפוקדים את האנושות כיום אנחנו חייבים לפעול בהתאם לתנאים החדשים הניצבים בפנינו; עלינו לחנך את עצמנו ולעלות לדרגה שבה נבחר מרצון בתלות ובאחריות ההדדית כלפי הזולת.
חינוך משמעותו לפקוח את עיני הציבור ולהסביר על העידן החדש של גלובליזציה שבו יש לכולנו חלק פעיל, עידן של תלות הדדית ואחריות הדדית.
כפי שאנחנו למדים מהטבע, אחדות, נתינה הדדית ואחריות הדדית הם תנאים מקדימים להיווצרות של חיים. אין אורגניזם שמסוגל לשרוד כאשר התאים בגופו אינם פועלים בהרמוניה. בדומה לכך, אין מערכת אקולוגית שיכולה לשגשג כאשר אחד מהגורמים בה חסר.